סיכום והסבר על זכויות העובדים בימי מלחמה
מטרת מאמר זה היא לסכם את כל הזכויות של העובדים בעיקר – בימי המלחמה, להבהיר לכל מי שדורש זאת, מה זכויות העובדים בימי המלחמה הקשים הללו. ניסינו לרכז את כל השאלות והתשובות הכי קריטיות עבורכם לגבי זכויות העובדים בימי המלחמה.
הוכרז מצב מיוחד בעורף בימים אלה , החל מ 07.10.2023 היום השחור של מדינת ישראל ותושביה.
נחתם צו הגנה על עובדים בצו חירום. זה אומר שצו ההגנה נכון להיום חל על בכל הארץ, על כלל העובדים וכלל המעסיקים.
ראשית חשוב לי להדגיש שאסור לפגוע בעובדים בגלל מצב המלחמה!
אסור למעסיקים לפטר את העובדים בגלל התגוננות של עובדים או הוראות שניתנו על ידי פיקוד העורף.
איסור הפיטורים חל גם על מי שנעדר בגלל שיש לאותו עובד ילד שנמצא איתו, והוא משגיח עליו והוא חושש ללכת לעבודה ולהשאיר אותו במצב הזה בבית (כמובן רק אחד מבני הזוג ולא שניהם).
יחד עם זאת, ישנם עובדים בשירותים החיוניים- שניתנו צווים על מנת לאפשר להם לעבוד , למרות ההגבלות של פיקוד העורף כגון בתי חולים, מרפאות ועוד.
משרד העבודה הוא האחראי לכל העובדים החיוניים – וכל העובדים החיוניים נמצאים תחת החוקים של משרד העבודה שמוציא צווים – ומאפשרים לאותם עובדים חיוניים להמשיך את עבודת הקודש שלהם בימים אלה.
עובד שנעדר ממקום העבודה שלו בעקבות המלחמה- יפוצה על ידי המעסיק. לצערנו המדינה שלנו תמיד עונה על הדברים האלה בדיעבד. המשק צריך להתנהל כרגיל אבל בדוגמאות קודמות ניתן לומר שהיו הסכמים, חוק הגנת עובדים לא מדבר על זה, זה מוכרע בהסכמים שקובעים את הפיצוי ואת גובה השכר שיפוצו. החתימה של השר הייתה על כל הארץ- זה אומר שכל הארץ הוגדרה כאזור לחימה. זה אומר שבכל הארץ- הנעדרים בשל פיקוד העורף- צופים שכמו שבעבר- פוצו כמו במבצעים קודמים, יפוצו כנראה גם עכשיו – בטח ובטח בשעת מלחמה.
העובד למעשה שנעדר בשל הוראות פיקוד העורף פונה למעשה למעסיק שלו. המעסיק משלם לו את שכרו כפי שמגיע לו כאילו ועבד את יום העבודה שנעדר ממנו. והמעסיק עצמו יפוצה בעקבות תביעה שהוא מגיש למס רכוש- דרך משרד האוצר, כפי שקובעות תקנות מס רכוש בנוגע לפיצויים- נזקי מלחמה ונזק עקיף.
העובד פונה למעסיק- המעסיק משלם- והמדינה מסייעת למעסיק בדיעבד.
האם עובד יכול שלא ללכת לעבודה בגלל שמירה על ילדו -עקב סגירת מוסדות החינוך? בעקבות ימי המלחמה?
ראשית בוא נבין – מה זה ילד?
ילד נחשב על פי חוק הגנה על העובדים לשעת חירום – עד גיל 14 , וילד עם צרכים מיוחדים זה עד גיל 21.
הורים שנאלצו להישאר בבית עקב הסיבה הזאת על פי פקודת פיקוד העורף- עתידים להיות מפוצים על ידי הסכמים עתידיים כפי שנעשה בעבר. ודאי שלא ניתן לפטר אותם בשל הוראת פיקוד העורף – לסגור את מוסדות החינוך.
הערה בנוגע לעובדים מוגבלים – לא ניתן לפטר בשל הוראות פיקוד העורף, זה חל גם על עובדים מוגבלים וזה מתוקף חוק – אנשים עם מוגבלויות, אסור לפטר עובד בשל המוגבלות שלו. אז לעובד המוגבל יש שתי הגנות- הגנה אחת היא חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, הגנה נוספת – זה חוק לאנשים עם מוגבלויות .
מה קורה לגבי עובדים שחוששים ללכת לעבוד- בעקבות ימי המלחמה?
אם עובד לא מגיע לעבודה בגלל שהוא חושש ולא בגלל שפיקוד העורף אמר, אולי אפילו יש מקום מוגן אבל הוא עדיין פוחד, בגדול עובד כזה – ההסכמים אף פעם לא דיברו על מצב כזה שהוא יפוצה, זאת אומרת שהוא צריך לקחת בחשבון את האפשרות שהוא לא יפוצה וצריך להבין שתשלום של שכר של עובד תלוי בעבודה בעיקרו.
גם בהסכמים קיבוציים תמיד השכר מותנה בהעדרות בשל מצב בטחוני. שכר נותנים בשל עבודה , אם הוא לא מגיע על דעת עצמו למקום ממוגן או למקום שהנחיות פיקוד העורף מאפשרות להגיע אז הוא לוקח את האחריות שהמעסיק לא ירצה לפצות אותו ואולי (סביר להניח) שלא ישלמו לו.
מעסיק שבחר לא לפתוח- בגלל המלחמה מכל סיבה שהיא -האם העובד מוגן בתשלום שכר עבודה?
בעיקרון פה אנחנו למדים מהמצב שהיה בקורונה- בעקרון במקומות עבודה שניתן לעבוד מרחוק, ניתן יהיה לבצע את העבודה מרחוק, גם במקומות הלא ממוגנים, אלא שפיקוד העורף אוסר להגיע אליהם ולקבל את השכר הרגיל אבל כמובן אנחנו תמיד נפעל לפי הוראות פיקוד העורף.
האם ההחלטה של העובד היא האם לעבוד מהבית?
ההחלטה היא רק של המעסיק. המעסיק ולשיקול דעתו – הוא האם העובד יכול או צריך לעבוד מהבית אלא אם כן נקבע אחרת באיזשהו הסכם כזה או אחר (או הסכם קיבוצי).
המעסיק גם מחויב לשקול את העניין הזה בתום לב והאופן ענייני- את הבקשה לעבוד מהבית ואת הנסיבות. למשל, חשש- עובד שיש לו חרדות מוכחות לדוגמא אז אולי במקרה הזה המעסיק יוכל לראות את העניין הזה כנסיבות מקלות ולאפשר לאותו העובד לעבוד מהבית וככה נפתר העניין של התשלום לאותם עובדים שחוששים לצאת מביתם.
האם המעסיק יכול לשלם שכר שונה לעובד בגלל שאותו עובד עובד מהבית בימי המלחמה?
ממש לא! עובד שעובד מהבית זה בדיוק כאילו והוא עובד מהמשרד. אם הוא מאפשר לו עבודה מהבית בגלל שהמפעל לא ממוגן אזי הוא משלם לו רגיל אין הבדלים.
האם העובד יכול לדרוש לעבוד מהבית בימי המלחמה?
לא. המעסיק יכול להסכים או לא- והמעסיק הוא זה שמחליט אם לאפשר עבודה מהבית או לא. המעסיק – מומלץ לו לשקול בתום לב ובענייניות. אם ניתן לאפשר- מומלץ לאפשר!
מה קורה עם עובדים שהוכרז עליהם שהם עובדים חיוניים בימי המלחמה?
עובדים חיוניים – משרד העבודה דואג שיהיה אוכל, חשמל, גז וכו’, שהעובדים יגיעו למקומות העבודה החיוניים. עובדים חיוניים חייבים להגיע – השר חתם כבר על הצו בשביל החודש. זאת אומרת עובדים במפעלים שמספקים שירותים קיומיים כמו תשתיות, רפואה, חשמל, מים גז, בתי חולים, אוכל, מזון ועוד, ואי הגעה למפעל כזה היא עבירה פלילית. ודאי שעובד כזה לא מגיע בשעת חירום והוא יודע שהוא מצוות לשעת חירום והצו של השר כבר יצא צריך להגיע למקום העבודה – לעבוד ויהיה זכאי לשכרו אחרת הוא לא זכאי לשכר.
האם ניתן לפטר עובד שלא מגיע למפעל שהוא איננו ממוגן?
יש איסור לפטר עובדים שלא מגיעים לעבודה בשל הוראות פיקוד העורף. אם המפעל לא ממוגן – העובדים לא יוצאים לעבודה. אין תוקף לפיטורים האלה אם במקרה ויקרו. מה עושים? תפנו לבית הדין! כי הפיטורים האלה לא חלים! אי אפשר לפטר עובד שלא הלך לעבודה למפעל שהוא איננו ממוגן.
האם ניתן לפטר עובד שקיבל צו 8?
לא. על פי החוק אסור לפטר ואסור לפטר עובד שנקרא למילואים וגם לא 30 יום אחרי המועד בו הוא נקרא למילואים.
האם ניתן להוציא את העובדים לחל"ת (חופשה ללא תשלום)?
חל”ת נעשה רק בהסכמת העובד. גם בעידן הקורונה- הוצאו לח”ת. אין חל”ת בכפייה- ובית הדין יחזיר אותו לעבודה.
מעסיק שסגר על דעת עצמו את העסק- מה קורה עם העובדים?
המעסיק יכול להוציא את כולם לחופשה מיידית של 7 ימים בלבד. נציע לו שאם לא מדובר בהוראת פיקוד העורף- למצוא את ההסכמה והאפשרות להוציא את העובדים לחל”ת. אם המעסיק החליט לסגור את מקום העבודה למרות שהוא ממוגן, הוא יצטרך לשלם לעובדים שלו את השכר על פי חוק, אם זה ימי עבודה, אם זה ימי הודעה מוקדמת ואם זה פיצויי פיטורין. 7 ימים הראשונים זה על חשבון ימי החופשה שצבורים לעובדים.
אם אנחנו לא בטוחים אם אנחנו חייבים לעבוד או לא מבחינת המיגון בעבודה- מה עושים?
ההמלצה של משרד העבודה והרווחה זה להתקשר לפיקוד העורף ולברר איתם האם הוא נדרש ללכת לעבודה או לא- האם העבודה במקום העבודה שלו היא אפשרית על פי הוראות פיקוד העורף או לא.
מי או מה הכתובת לעצמאים?
משרד האוצר ותקנות מס רכוש, שלרוב מניסיון קודם נקבעות בדיעבד. הפנייה צריכה לפנות למס רכוש.
מה גובר? עובד חיוני? או הוראות פיקוד העורף לדוגמא להורה לילד מתחת לגיל 14?
אין הרבה מידע על עובדים חיוניים. עובדת בהריון או שנה אחרי הלידה – אותה עובדת יכולה לא להגיע למקום עבודה כעובדת חיונית- למרות שקיבלה זימון. החוק מגן עליה מהכלל הזה שעובד חיוני חייב להגיע לעבודה ואם לא זה עברה פלילית. כמובן שישולם לה שכרה במלואו.