בקצרה: הפסד עסקי אינו סוף העולם, אלא נכס מס היכול לחסוך לכם אלפי שקלים. פקודת מס הכנסה מאפשרת לקזז הפסדים שנוצרו בעסק כנגד הכנסות ממקורות אחרים באותה שנת מס (כמו משכורת), או להעביר אותם לשנים הבאות לקיזוז כנגד רווחים עתידיים, בתנאי שההפסד מדווח ומנוהל כראוי בדוח השנתי.
שלום לכולם, כאן יוליה זורובסקי, רואת חשבון ויועצת מס. כמלווה יומיומית של מאות בעלי עסקים, עצמאים וחברות באשקלון והסביבה, אני נתקלת לא פעם בבעלי עסקים שמגיעים אליי בסוף השנה בתחושת אכזבה קשה. הם עבדו קשה, השקיעו את מיטב זמנם וכספם, אך בשורת הרווח התחתנה – העסק רשם הפסד.
התגובה הטבעית היא תסכול, אך כרואת חשבון, התפקיד שלי הוא להאיר את הצד השני של המטבע: בעולם המיסוי, הפסד הוא אינו קנס, אלא כלי משמעותי לתכנון מס. הפסד עסקי נחשב ל"נכס מס". אם יודעים כיצד להשתמש בו נכון על פי פקודת מס הכנסה, אפשר לקזז אותו מול הכנסות אחרות ולחסוך המון כסף, או לייצר החזרי מס משמעותיים.
במדריך המקיף הזה, אצלול איתכם לעומק הכללים של קיזוז הפסדים. נבין מה מותר, מה אסור, מה ההבדל בין שנת ההפסד לשנים שאחריה, ואיך מנהלים אסטרטגיה חכמה שלא תשאיר שקל אחד שלכם אצל רשות המסים שלא לצורך.
מהו בכלל "הפסד עסקי" מבחינת רשות המסים?
לפני שמדברים על קיזוז, צריך להבין מהו הפסד. הפסד נוצר כאשר סך ההוצאות המוכרות של העסק בשנת מס מסוימת עולה על סך ההכנסות שלו באותה השנה.
חשוב להבחין בין שני סוגי הפסדים עיקריים בעולם המס:
- הפסד פירותי (עסקי): הפסד שנוצר מהפעילות השוטפת והרגילה של העסק. למשל, עסק שהכניס 100,000 שקלים ממכירות, אך היו לו הוצאות של שכירות, משכורות, חומרים ושיווק בסך 150,000 שקלים. ההפסד הפירותי הוא 50,000 שקלים.
- הפסד הון: הפסד שנוצר ממכירת נכס של העסק (או השקעה) בסכום נמוך מעלותו המופחתת. למשל, מכירת מכונה ששוויה בספרים הוא 50,000 שקלים תמורת 30,000 שקלים בלבד. הפסד זה מציית לכללים אחרים (סעיף 92 לפקודה) ולא נתמקד בו במאמר זה, אלא בהפסד הפירותי השוטף.
פקודת מס הכנסה, וספציפית סעיף 28, קובעת כללים ברורים לגבי האופן שבו ניתן להשתמש בהפסד הפירותי. הכללים האלו מחולקים לשני מצבים: קיזוז באותה השנה (קיזוז אופקי) וקיזוז בשנים הבאות (קיזוז אנכי).
הכלל הראשון: קיזוז הפסדים באותה שנת מס (קיזוז אופקי)
זהו ללא ספק אחד הכלים העוצמתיים ביותר בתכנון מס לעצמאים. לפי סעיף 28(א) לפקודת מס הכנסה, אם נוצר לכם הפסד בעסק או במשלח יד בשנת מס מסוימת, אתם רשאים לקזז את ההפסד הזה כנגד כל הכנסה מכל מקור אחר שיש לכם באותה שנת מס.
מה זה אומר "כל מקור אחר"? זה כולל:
- הכנסה ממשכורת (אם אתם גם שכירים וגם עצמאים).
- רווחי הון ושוק ההון (ממכירת מניות או ניירות ערך באותה שנה).
- הכנסה משכר דירה (עסקי או פרטי שחייב במס).
- הכנסה מריבית או מדיבידנד.
- הכנסה מעסק אחר שנמצא בבעלותכם.
איך זה עובד בפועל? קחו דוגמה מעשית
נניח שאתם מועסקים כשכירים בחברת הייטק באשקלון, ומשתכרים יפה. במהלך השנה, שילמתם מס הכנסה דרך תלוש השכר שלכם לפי מדרגות המס שלכם. במקביל, החלטתם להגשים חלום ולפתוח עסק צדדי בתחום הייעוץ או המסחר. בשנה הראשונה, השקעתם בבניית אתר, פרסום מסיבי, קניית ציוד ומלאי. ההכנסות מהעסק הצדדי היו נמוכות, ונוצר לכם הפסד עסקי של 40,000 שקלים.
היות שההפסד נוצר באותה שנת מס שבה קיבלתם גם משכורת, רשות המסים תסתכל על ההכנסה הכוללת שלכם כמקשה אחת. היא תיקח את ההכנסה שלכם ממשכורת, תפחית ממנה את ההפסד העסקי (40,000 שקלים), ותחשב מחדש את חבות המס הכוללת שלכם לאותה שנה.
התוצאה? מאחר שכבר שילמתם מס על משכורת גבוהה יותר דרך התלוש, הקיזוז יקטין את ההכנסה החייבת שלכם, ואתם תהיו זכאים להחזר מס משמעותי בגובה אלפי שקלים, ישירות לחשבון הבנק. זהו חמצן תזרימי קריטי לכל עסק בתחילת דרכו.
הכלל השני: העברת הפסדים לשנים הבאות (קיזוז אנכי)
אבל מה קורה אם אין לכם הכנסות אחרות באותה השנה? או שההכנסות האחרות שלכם נמוכות מההפסד שיצרתם? פה נכנס לתמונה סעיף 28(ב) לפקודה, המדבר על העברת הפסדים קדימה.
אם לא הצלחתם לנצל את כל ההפסד בשנת המס שבה הוא נוצר, ההפסד לא נמחק. הוא עובר לשנת המס הבאה. עם זאת, כאן החוק הופך לנוקשה יותר: הפסד שהועבר משנים קודמות ניתן לקיזוז רק כנגד הכנסה מעסק או משלח יד, או כנגד רווח הון בעסק.
המשמעות הדרמטית של הכלל הזה:
בשונה מהשנה שבה נוצר ההפסד (שבה יכלתם לקזז מול כל מקור כמו משכורת או שכר דירה פרטי), בשנה הבאה כבר לא תוכלו לעשות זאת. ההפסד המועבר "נצבע" כהפסד עסקי בלבד, וניתן לקיזזו רק מול רווחים עתידיים שינבעו מעסק.
לדוגמה: פתחתם עסק בשנת 2024 והפסדתם בו 100,000 שקלים. לא היו לכם הכנסות אחרות באותה שנה. ההפסד עובר לשנת 2025. בשנת 2025 סגרתם את העסק והלכתם לעבוד כשכירים, והרווחתם משכורת יפה. לא תוכלו לקזז את הפסד העבר מהעסק (מ-2024) כנגד המשכורת שלכם ב-2025. ההפסד יישאר רשום לזכותכם ברשות המסים, ויחכה עד ש(אם בכלל) תפתחו עסק חדש בעתיד ותרוויחו ממנו.
זה ממחיש עד כמה תכנון המס בשנה שבה ההפסד מתרחש הוא גורלי.
חברה בע"מ מול עוסק עצמאי – הבדלים בקיזוז הפסדים
כרואת חשבון שעובדת גם עם חברות וגם עם עצמאים (עוסק מורשה/פטור), אחת השאלות הקריטיות בדיון של "האם כדי להתאגד כחברה?" נוגעת לטיפול בהפסדים.
כאשר אתם עוסקים עצמאיים (העסק רשום על תעודת הזהות שלכם), אתם והעסק הם ישות משפטית ומיסויית אחת. ההפסד של העסק הוא ההפסד האישי שלכם, וניתן לקזז אותו מול ההכנסות האישיות שלכם (כמו בדוגמת השכיר שראינו קודם).
לעומת זאת, חברה בע"מ היא ישות משפטית נפרדת. אם החברה הפסידה כסף, ההפסד שייך לחברה בלבד. בעל המניות לא יכול לקחת את ההפסד של החברה ולקזז אותו כנגד הכנסה אחרת שיש לו באופן פרטי (למשל הכנסה משכר דירה על דירה פרטית שברשותו). ההפסד נשאר בתוך החברה (כ"נכס מס נדחה") ויוכל להיות מקוזז אך ורק כנגד הרווחים העתידיים של אותה החברה.
לכן, לעסקים שנמצאים בתחילת דרכם וצפויים לייצר הפסדים בשנות ההקמה (כמו סטארט-אפים מסוימים שממומנים מכיסו של המייסד, או עסקים עתירי ציוד), לעתים נכון מבחינת מס להתחיל כעוסק מורשה, לנצל את ההפסדים אישית, ורק כשהעסק עובר לרווחיות – להתאגד כחברה בע"מ. כל מקרה נבדק לגופו וזו בדיוק המומחיות הנדרשת מרואה החשבון שלכם.
מה קורה עם הפסדים מפעילות פסיבית (כמו נדל"ן)?
חשוב לגעת בנקודה זו כי בעלי עסקים רבים משקיעים במקביל גם בנדל"ן. הכנסה מהשכרת נכס (שאינה מגיעה לכדי עסק של ממש) נחשבת לפעילות פסיבית. פקודת מס הכנסה לא מאפשרת קיזוז הפסדים חופשי בין פעילות פסיבית לפעילות אקטיבית.
אם יש לכם בניין משרדים שאתם משכירים ונוצר לכם שם הפסד (למשל, הוצאות השיפוץ והריבית על המשכנתא עלו על דמי השכירות שגביתם), ההפסד הזה נקרא הפסד מבניין. לא תוכלו לקזז אותו כנגד הרווח שלכם מהעסק. הפסד מבניין ניתן לקיזוז אך ורק כנגד הכנסות מאותו בניין בשנים הבאות.
3 טעויות נפוצות שבעלי עסקים עושים עם הפסדים (ומשלמים עליהן ביוקר)
לצערי, במשרד שלי באשקלון יצא לי לראות לקוחות חדשים שהגיעו אליי לאחר שעשו טעויות שעלו להם עשרות אלפי שקלים. הנה הנפוצות שבהן:
1. אי הגשת דוח שנתי או הגשת דוח "אפס"
יש בעלי עסקים שחושבים: "הפסדתי השנה, אז אין לי מה לשלם למס הכנסה, אני פשוט לא אדווח על ההוצאות או שאגיש דוח על סך אפס". זו שגיאה איומה! כדי שמס הכנסה יכיר בהפסד ויאפשר לכם להעביר אותו לשנים הבאות, עליכם להגיש דוח שנתי מלא ומפורט שבו אתם דורשים ומציגים את כל ההוצאות. אם לא דיווחתם על ההפסד בשנה שבה הוא נוצר, לא תוכלו "לשלוף" אותו פתאום שלוש שנים מאוחר יותר כשהעסק יתחיל להרוויח.
2. ויתור על הוצאות מוכרות
כאשר עסק מפסיד, בעל העסק לעתים מתעצל לאסוף את החשבוניות על הוצאות הרכב, הכיבוד או ציוד משרדי, בטענה ש"בלאו הכי אני מופסד, אז מה זה משנה?". זה משנה מאוד. כל שקל של הוצאה מגדיל את ההפסד المוכר, שהוא בעצם זיכוי מס לשנים הבאות. אל תוותרו על אף חשבונית חוקית שקשורה בייצור ההכנסה שלכם, במיוחד בשנים קשות.
3. הניסיון "לשמור" את ההפסד לשנה רווחית יותר
תכנון מס הוא דבר חשוב, אבל החוק קובע במפורש: קיזוז הפסדים ייעשה בהזדמנות הראשונה האפשרית. כלומר, אם נוצר לכם הפסד והעברתם אותו לשנה הבאה, ובשנה הבאה הרווחתם מעט – חובה עליכם לקזז את ההפסד מול הרווח הזה, גם אם המס השולי שלכם באותה שנה הוא נמוך ואתם מעדיפים "לשמור" את ההפסד לשנה שלאחריה בה תהיו במדרגת מס גבוהה יותר. אי אפשר לדלג על שנות רווח.
איך מנהלים נכון תכנון מס כשיש הפסדים?
כאן בדיוק נכנס התפקיד של רואה חשבון מקצועי ומעורב. בסמוך לתום שנת המס (בחודשים נובמבר-דצמבר), אנחנו מבצעים הערכת מצב של העסק. אם אנחנו מזהים שהעסק עומד להפסיד סכום מסוים, ואנו יודעים שהלקוח שלנו לא יכול לקזז אותו בשנה הנוכחית (כי אין לו משכורת או מקורות הכנסה אחרים), אנו עשויים לייעץ על צעדים טקטיים.
למשל: ייתכן ונמליץ להשהות רכישה של ציוד יקר לחודש ינואר של השנה הבאה, כדי שההוצאה תיפול על שנת מס חדשה שאולי תהיה רווחית, ולא תיבלע בהפסד שאין לו דורש. לחלופין, אם הלקוח גם שכיר ומרוויח משכורת גבוהה, אולי דווקא נמליץ להקדים הוצאות לחודש דצמבר כדי להגדיל את ההפסד העסקי באותה שנה, לקזז מול המשכורת וליהנות מהחזר מס מיידי ומזומן לחשבון הבנק.
לסיכום
הפסד עסקי אינו רק נקודה כואבת בדוח רווח והפסד, אלא משתנה קריטי במשוואת המיסוי שלכם. ניהול נכון של ההפסד, רישום מוקפד של ההוצאות, ועבודה צמודה עם יועץ מס או רואה חשבון שמבין את התמונה המלאה שלכם – יכולים למנף את השנה הקשה לחיסכון מס מסיבי בשנים הבאות.
שאלות ותשובות
1. האם הפסד מועבר מתקזז גם מול דמי ביטוח לאומי?
כן. כאשר אתם מקזזים הפסד מועבר משנים קודמות כנגד הרווח של השנה הנוכחית, ההכנסה החייבת שלכם קטנה לא רק לעניין מס הכנסה, אלא גם לעניין חישוב דמי הביטוח הלאומי. זה חיסכון כפול ומשמעותי מאוד עבור עצמאים.
2. יש לי שני עסקים שונים תחת אותו עוסק מורשה. האם אפשר לקזז הפסדים ביניהם?
בהחלט. אם יש לכם שתי פעילויות עסקיות (למשל, אתם גם מעצבים גרפיים ובמקביל יש לכם חנות מקוונת), פקודת מס הכנסה רואה את סך ההכנסות וההוצאות שלכם כישות אחת. אם החנות הפסידה והעיצוב הגרפי הרוויח, ההפסד מקוזז באופן ישיר וחוקי באותה השנה כחלק מחישוב ההכנסה הכוללת שלכם.
3. האם ניתן "לקחת אחורה" הפסד עסקי ולקזז אותו מול רווחים של שנים שעברו?
בישראל, בניגוד למדינות מסוימות כמו ארה"ב, הכלל הגורף הוא שהפסד ניתן לקיזוז אופקית (באותה שנה) או אנכית קדימה בלבד. החוק הישראלי אינו מאפשר החזרת הפסד אחורה (Carry Back) כנגד הכנסות משנים קודמות שבהן כבר שילמתם מס, למעט במקרים חריגים וספציפיים מאוד כמו פטירה (ואז מאפשרים בתנאים מסוימים לקחת את ההפסד מהשנה האחרונה ולקזזו אחורה לתקופות מסוימות).
4. החברה בע"מ שלי סיימה את השנה בהפסד, האם אני יכול למשוך משכורת לעצמי ולייצר הפסד גדול יותר?
חברה רשאית לשלם משכורת לבעל השליטה גם אם היא בהפסד, שכן מדובר בהוצאה המשקפת את עבודתו. אולם, צריך לזכור: המשכורת שאתם מושכים חייבת במס ברמה האישית שלכם כשכירים של החברה. יצירת הפסד פיקטיבי בחברה רק על ידי משיכת שכר, כאשר אתם משלמים עליו מס אישי גבוה יותר מנכס המס שההפסד מייצר בחברה – היא טעות של תכנון מס לקוי. כל משיכת בעלים בחברה מפסידה מחייבת היוועצות מקדימה עם רואה החשבון שלכם.
