בקצרה: אם יש לך חשבון בנק בחו"ל, תיק השקעות זר, דירה להשקעה מעבר לים או לקוח שמעביר לך כסף מחו"ל - יש סיכוי טוב שיש לך גם חובת דיווח בישראל, גם אם לא הרווחת שקל וגם אם כבר שילמת מס במדינה הזרה. ב-2026 זה נהיה קריטי במיוחד: רשות המסים כבר מקבלת את המידע הזה אוטומטית מהבנקים בחו"ל, ובמקביל בוטלו פטורי דיווח שהיו קיימים שנים. במאמר הזה אני עוברת על מה בדיוק חייב דיווח, כמה מס משלמים, ואיך לא לשלם פעמיים.
אחת השיחות שחוזרות אצלי במשרד הכי הרבה בשנה האחרונה מתחילה בערך ככה: "יש לי חשבון בבנק באירופה מלפני עשור, אני בקושי נוגע בו. זה בכלל מעניין את מס הכנסה?" והתשובה, כמעט תמיד, מפתיעה את מי ששואל. ישראל היא מדינה שממסה על בסיס פרסונלי - כלומר תושב ישראל חייב במס בישראל על ההכנסות שלו מכל העולם, לא רק על מה שהרוויח כאן. וחובת הדיווח לא תמיד תלויה בכלל בשאלה אם הרווחת.
מה תלמדו במאמר הזה
- למה דווקא 2026 היא שנת מפנה בכל מה שקשור לדיווח על חו"ל
- מהם סכומי הסף המדויקים שמחייבים הגשת דוח שנתי בגלל נכסים בחו"ל
- איך ממוסה כל סוג הכנסה: שכירות, ריבית, דיבידנד, רווח הון והכנסה מעסק
- מה זה זיכוי מס זר ואיך הוא מונע ממך לשלם מס פעמיים על אותה הכנסה
- הטעויות הנפוצות שאני רואה בשטח, עם דוגמאות מספריות
- מה עושים אם לא דיווחת עד היום - ולמה יש כאן חלון זמן שנסגר
למה 2026 היא שנת מפנה 🌍
עד לפני כמה שנים, ההנחה השקטה של הרבה אנשים הייתה שמה שקורה בחשבון בחו"ל נשאר בחו"ל. ההנחה הזו כבר לא נכונה, ושני שינויים מרכזיים הפכו אותה למסוכנת ממש.
הראשון הוא חילופי המידע האוטומטיים. ישראל חתומה על תקן ה-CRS - Common Reporting Standard - שפותח על ידי ה-OECD ומחייב מוסדות פיננסיים בלמעלה ממאה מדינות לדווח באופן אוטומטי לרשות המס במדינת המגורים של בעל החשבון. התשתית החוקית לכך בישראל נקבעה בתיקון 227 לפקודת מס הכנסה משנת 2016. בפועל, המשמעות היא שרשות המסים בישראל מקבלת מדי שנה, ישירות מהבנקים ומהגופים הפיננסיים בחו"ל, נתונים על חשבונות, יתרות והכנסות של תושבי ישראל - בלי שאף אחד ביקש מהם, ובלי שאתה יודע על כך.
זה אומר שהמידע כבר נמצא במערכות של רשות המסים לפני שנפתחה אצלך שאלה. ההבדל היחיד הוא מי מגיע ראשון: אתה שמדווח מיוזמתך, או הרשות שפונה אליך עם נתונים ביד.
השני הוא ביטול פטורי הדיווח בתיקון 272 לפקודה. עד שנת 2025, עולים חדשים ותושבים חוזרים ותיקים נהנו לא רק מפטור ממס למשך עשר שנים על הכנסות מחו"ל, אלא גם מפטור מלא מהחובה לדווח עליהן - וגם מהחובה לכלול נכסים בחו"ל בהצהרת הון. הפטורים האלה עוגנו בסעיף 134ב ובסעיף 135 לפקודה, והם בוטלו החל מ-1 בינואר 2026.
חשוב להבין את הניואנס כאן, כי הרבה אנשים נבהלים לחינם: הפטור ממס נשאר על כנו. עולה חדש שזכאי להטבות לפי סעיף 14(א) לפקודה ימשיך ליהנות מהן. מה שהשתנה הוא שעכשיו הוא חייב לדווח על ההכנסות הפטורות האלה בדוח השנתי. ההטבה נשמרת, השקיפות נוספת. התיקון חל על מי שהופך לתושב ישראל מ-2026 והלאה, ומי שכבר עלה או חזר לפני כן צריך לבדוק את מצבו הספציפי מול מייצג - כי כאן ההבחנות דקות ותלויות במועד.
מתי נכס בחו"ל לבדו מחייב אותך בדוח שנתי 💼
זו הנקודה שהכי מפתיעה אנשים, אז נעצור עליה. חובת הדיווח לא תמיד נובעת מהכנסה. לפעמים עצם ההחזקה בנכס מחייבת אותך להגיש דוח שנתי, גם אם הנכס לא הניב לך שקל.
לפי תקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין וחשבון), הפטור מהגשת דוח שנתי לא יחול על יחיד שמתקיים אצלו אחד מאלה:
יתרה בחשבונות בנק בחו"ל. אם הסכום הכולל של היתרות בכל החשבונות שלך, של בן או בת הזוג ושל ילדיך הקטינים במוסדות בנקאיים מחוץ לישראל הגיע ביום כלשהו במהלך שנת המס לסכום של 2,086,000 ₪ או יותר - אתה חייב בהגשת דוח. שים לב לניסוח: לא ממוצע שנתי, לא יתרה בסוף השנה, אלא נקודת שיא אחת. אם מכרת דירה בחו"ל והכסף ישב בחשבון שבועיים לפני שהעברת אותו לישראל - הסף נבחן על אותם שבועיים.
שווי נכסים אחרים בחו"ל. אותו סכום, 2,086,000 ₪, חל גם על שווי נכסים בחו"ל שאינם ניירות ערך נסחרים - דירה, קרקע, מניות בחברה זרה פרטית וכדומה. גם כאן, אם השווי הגיע לסכום הזה ביום כלשהו בשנת המס, נוצרת חובת דיווח.
מחזור מכירות בניירות ערך. לגבי הכנסה מניירות ערך, סכום התקרה עומד על 2,810,000 ₪.
הכנסת חוץ. שכיר שהייתה לו הכנסה שהופקה מחוץ לישראל יכול להישאר בגדר הפטור מהגשת דוח רק אם ההכנסה לא עלתה על 375,000 ₪ ושולמה עליה מקדמת מס כנדרש בתקנות. הסכומים האלה חלים על שנות המס 2023 עד 2026.
ועכשיו הערה קריטית שחוסכת בלבול: כל הדיון הזה בסכומי סף רלוונטי בעיקר לשכירים. אם אתה עצמאי - עוסק פטור, עוסק מורשה או בעל חברה - אתה ממילא חייב בהגשת דוח שנתי בכל שנה, בלי קשר לשום סף. אצלך השאלה היא לא אם להגיש, אלא מה לכלול בדוח. וכאן חייבים לכלול גם את ההכנסות והנכסים מחו"ל.
איך ממוסה כל סוג הכנסה מחו"ל 📊
לא כל שקל שמגיע מחו"ל ממוסה באותה דרך. הנה החלוקה המעשית.
הכנסה משכירות של נכס בחו"ל
זה המקרה הכי נפוץ שאני פוגשת - ישראלים שקנו דירה להשקעה בקפריסין, ביוון, בפורטוגל או בארה"ב. לפי סעיף 122א לפקודה, יש כאן שני מסלולים, וצריך לבחור ביניהם בעין פקוחה:
המסלול המקוצר - מס בשיעור 15% על ההכנסה ברוטו מדמי השכירות. בניכוי הזה מותר לנכות רק פחת על הנכס, ולא הוצאות אחרות. הנקודה הקריטית: במסלול הזה לא ניתן לקבל זיכוי בגין מס זר ששילמת במדינה שבה נמצא הנכס.
המסלול הרגיל - ההכנסה נכנסת לדוח כהכנסה רגילה וממוסה לפי מדרגות המס השוליות שלך. במסלול הזה מותר לנכות את כל ההוצאות המותרות - ריבית על המשכנתה, ניהול, תיקונים, ביטוח, פחת - וגם לקבל זיכוי בגין המס ששולם בחו"ל.
איזה מסלול עדיף? זה בדיוק סוג ההחלטה שצריך לחשב, לא לנחש. אם שילמת מס משמעותי במדינה הזרה, ואם יש לך משכנתה על הנכס, המסלול הרגיל בדרך כלל עדיף למרות שיעור המס הגבוה יותר לכאורה. אם הנכס נקי מהוצאות ומהמדינה הזרה לא נגבה מס - 15% על הברוטו יכולים להיות פשוטים וזולים.
ריבית, דיבידנד ורווחי הון
דיבידנד מחברה זרה ממוסה בדרך כלל בשיעור של 25%, ובשיעור 30% אצל מי שהוא בעל מניות מהותי (מחזיק, לבד או יחד עם אחר, ב-10% או יותר מאמצעי השליטה).
רווח הון ריאלי ממכירת ניירות ערך זרים ממוסה גם הוא בשיעור של 25%, ו-30% לבעל מניות מהותי.
ריבית ממוסה במרבית המקרים בשיעור של 25% על הרווח הריאלי.
מעל תקרת הכנסה שנתית מסוימת מתווסף גם מס יסף, שחל על סך ההכנסה החייבת מכל המקורות. הכללים והשיעורים שלו התעדכנו בשנים האחרונות, ולכן מי שההכנסה השנתית שלו גבוהה צריך לבדוק את המספרים העדכניים לשנת המס הרלוונטית ולא להסתמך על מה שזכר משנים קודמות.
הפער המהותי בין המסחר בחו"ל למסחר בישראל הוא טכני אבל יקר: בבורסה בתל אביב הבנק או בית ההשקעות מנכה לך את המס במקור, והעבודה נגמרה. בחשבון מסחר זר - Interactive Brokers, ברוקר אמריקאי, פלטפורמה אירופית - אף אחד לא מנכה בשבילך מס לישראל. האחריות לדווח ולשלם היא כולה שלך, והתשלום נעשה בדרך כלל בדיווח חצי-שנתי או במסגרת הדוח השנתי.
הכנסה מעסק או ממשלח יד
אם אתה עצמאי ישראלי שנותן שירות ללקוחות בחו"ל - מפתח תוכנה, מעצב, יועץ, משווק - ההכנסה הזו היא הכנסה מעסק לכל דבר. היא נכנסת לדוח כמו כל הכנסה אחרת, וממוסה לפי מדרגות המס הרגילות בתוספת דמי ביטוח לאומי.
לצד זה, בהיבט המע"מ יש כאן דווקא בשורה טובה: מתן שירות לתושב חוץ עשוי להיות חייב במע"מ בשיעור אפס לפי סעיף 30(א)(5) לחוק מס ערך מוסף. אבל - וזה אבל גדול - התנאים לכך מדוקדקים, ובין היתר השירות לא יכול להינתן בפועל לגבי נכס המצוי בישראל, וגם לא כאשר תושב ישראל נהנה מהשירות. אני רואה לא מעט עוסקים שהחילו מע"מ אפס בביטחון מלא ואז גילו בביקורת שהתנאים לא התקיימו, והחוב חזר אליהם בתוספת ריבית והצמדה. זה נושא שכדאי לוודא מראש, לא בדיעבד.
זיכוי מס זר: איך לא לשלם פעמיים 🔁
החשש הכי טבעי הוא הכפילות. "כבר שילמתי 20% מס בפורטוגל, עכשיו אני צריך לשלם שוב בישראל?" התשובה היא לא - בזכות מנגנון זיכוי המס הזר שקבוע בסעיפים 199 עד 210 לפקודה, ובאמנות המס שישראל חתומה עליהן עם עשרות מדינות.
העיקרון פשוט: מחשבים כמה מס ישראלי חל על ההכנסה, ומזכים ממנו את המס ששולם בחו"ל על אותה הכנסה. אם המס בחו"ל היה נמוך מהמס הישראלי - משלימים בישראל את ההפרש. אם המס בחו"ל היה גבוה יותר - לא מקבלים החזר על העודף, אבל בדרך כלל אפשר להעביר את העודף קדימה לשנים הבאות כנגד הכנסות מאותו סוג ומאותה מדינה.
דוגמה מספרית. נניח שיש לך הכנסת דיבידנד מחברה זרה בסך 40,000 ₪, ובמדינה הזרה נוכה לך מס במקור בשיעור 15%, כלומר 6,000 ₪. המס הישראלי על הדיבידנד הוא 25%, כלומר 10,000 ₪. אתה מזוכה על ה-6,000 ששילמת בחו"ל, ומשלים בישראל 4,000 ₪ בלבד. סך המס הכולל: 10,000 ₪ - בדיוק כמו אילו כל ההכנסה הופקה בישראל.
והנה החלק שהרבה אנשים מפספסים: הזיכוי לא ניתן אוטומטית. הוא נדרש בדוח השנתי, והוא מותנה בהצגת אסמכתאות - אישור ניכוי מס במקור מהגוף הזר, שומה מהמדינה הזרה, אישור בנק. אם לא דיווחת, לא רק שלא קיבלת את הזיכוי - אתה גם חשוף לשומה מלאה בלי שום הכרה במה ששילמת. במילים אחרות, אי-דיווח הוא בדיוק הדרך לשלם מס כפול, בעוד שדיווח מסודר הוא הדרך למנוע אותו.
חמש הטעויות שאני פוגשת הכי הרבה ⚠️
"החשבון רדום, אין בו תנועה." חובת הדיווח על יתרה בחשבון זר לא תלויה בפעילות. חשבון שיושב עשור בלי תנועה, עם יתרה שחוצה את הסף, יוצר חובת דיווח בדיוק כמו חשבון פעיל.
"לא משכתי את הכסף לישראל." אירוע המס נוצר במועד הפקת ההכנסה או מימוש הרווח, לא במועד ההעברה לחשבון הישראלי. מכרת מניה ברווח בחשבון זר והשארת את הכסף שם? אירוע המס כבר קרה.
"זה חשבון על שם אשתי." התקנות מדברות במפורש על היתרות של היחיד, של בן או בת הזוג ושל ילדים קטינים - במצטבר. הפיצול בין חשבונות בני הזוג לא מוריד מתחת לסף.
"ירשתי את הנכס, ירושה פטורה ממס." קבלת הירושה עצמה אכן אינה אירוע מס בישראל. אבל מהרגע שהנכס בידיך, ההכנסות שהוא מניב - שכירות, ריבית, דיבידנד - חייבות במס ובדיווח, וגם עצם ההחזקה עשויה לחצות את סף הדיווח.
"הרווחתי מעט, לא שווה את הטרחה." חובת הדיווח על נכסים לא נגזרת מגובה הרווח אלא משווי הנכס או מיתרת החשבון. אפשר להפסיד כסף ועדיין להיות חייב בהגשת דוח.
לא דיווחת עד היום? יש חלון, והוא נסגר 🕐
אם קראת עד כאן וגילית שיש לך חשיפה משנים קודמות, חשוב שתדע שכרגע פתוח נוהל גילוי מרצון של רשות המסים, שפורסם כהוראת שעה ותקף עד 31 באוגוסט 2026. הנוהל מאפשר למי שלא דיווח כדין להסדיר את ההכנסות והנכסים, לשלם את המס הנדרש, ולקבל בתמורה חסינות מהליך פלילי - בכפוף לעמידה בתנאים שנקבעו.
התנאי המרכזי הוא כנות ותום לב, ומעל הכול - שהפנייה תיעשה לפני שרשות המסים כבר החלה בבדיקה בעניינך. ברגע שהתיק נפתח מהצד שלהם, הדלת הזו נסגרת. בהתחשב במידע שזורם אליהם ב-CRS, זה מרוץ שכדאי מאוד להיות בצד הנכון שלו. את התהליך הזה לא כדאי לעשות לבד - הוא דורש ליווי מקצועי של רואה חשבון או עורך דין מיסים.
שאלות נפוצות
יש לי חשבון בנק בחו"ל עם 300,000 ₪. אני חייב לדווח?
עצם החזקת החשבון אינה יוצרת חובת הגשת דוח, כי הסכום נמוך משמעותית מסף 2,086,000 ₪. אבל אם החשבון מניב הכנסה - ריבית, דיבידנד או רווחי הון - ההכנסה עצמה חייבת במס ובדיווח בישראל, ללא קשר לגובה היתרה. אם אתה עצמאי, אתה ממילא מגיש דוח שנתי וההכנסה צריכה להיכלל בו.
שילמתי כבר מס במדינה שבה נמצא הנכס. למה שאדווח גם בישראל?
דווקא הדיווח הוא מה שמאפשר לך לקבל זיכוי בגין המס הזר לפי סעיפים 199-210 לפקודה, ובכך למנוע מיסוי כפול. מי שלא מדווח לא מקבל את הזיכוי, וכשרשות המסים מגיעה אליו בעצמה הוא חשוף לשומה מלאה בתוספת ריבית, הצמדה וקנסות - ולעיתים גם להליך פלילי.
עליתי לישראל השנה. אני עדיין פטור ממס על ההכנסות שלי מחו"ל?
הפטור ממס לעולה חדש לפי סעיף 14(א) לפקודה נשאר על כנו לתקופה של עשר שנים. מה שהשתנה בתיקון 272, החל מ-1.1.2026, הוא שבוטל הפטור מהדיווח. כלומר תצטרך לכלול את ההכנסות והנכסים מחו"ל בדוח השנתי ובהצהרת ההון, גם אם המס עליהם אפס.
מה קורה אם רשות המסים תגלה את החשבון לפני שאדווח?
במקרה כזה נפתחת בדיקה, ואתה עלול לעמוד בפני שומה על ההכנסות בכל השנים הפתוחות, בתוספת ריבית והצמדה, קנס גירעון, ובמקרים מסוימים גם הליך פלילי בגין אי-דיווח. חשוב מכך - ברגע שהבדיקה נפתחה, נוהל הגילוי מרצון כבר אינו זמין לך.
אני עצמאי ומקבל תשלומים מלקוחות בחו"ל דרך PayPal. זו הכנסה מחו"ל?
זו הכנסה מעסק לכל דבר, והיא חייבת בדיווח מלא במע"מ ובמס הכנסה בדיוק כמו כל הכנסה אחרת. אמצעי התשלום - העברה בנקאית, PayPal, Wise או כל פלטפורמה אחרת - לא משנה את מהות ההכנסה ולא פוטר מהוצאת חשבונית. השאלה הנפרדת היא אם השירות זכאי למע"מ בשיעור אפס לפי סעיף 30(א)(5), וזה תלוי בעמידה בתנאים.
יש לי דירה בחו"ל שאני לא משכיר בכלל. יש חובת דיווח?
אם שווי הנכס הגיע ביום כלשהו במהלך שנת המס ל-2,086,000 ₪ או יותר, נוצרת חובת הגשת דוח שנתי גם בלי שההכנסה קיימת. בנוסף, אם אתה נדרש להגיש הצהרת הון, הנכס חייב להיכלל בה בכל מקרה, ללא קשר לשוויו.
מה ההבדל בין מסלול 15% למסלול הרגיל בשכירות מחו"ל?
במסלול המקוצר לפי סעיף 122א משלמים 15% על ההכנסה ברוטו, מנכים רק פחת, ולא מקבלים זיכוי בגין מס ששולם בחו"ל. במסלול הרגיל ההכנסה ממוסה לפי מדרגות המס השוליות, אבל מותר לנכות את כל ההוצאות - ריבית משכנתה, ניהול, תיקונים, ביטוח ופחת - וגם לקבל זיכוי מס זר. הבחירה צריכה להיעשות בחישוב, ולא לפי כלל אצבע.
מה עושים עכשיו
אם יש לך זיקה כלשהי לחו"ל - חשבון, נכס, תיק השקעות או לקוחות - שווה לעשות שלוש פעולות פשוטות עוד החודש. ראשית, לרכז את היתרות והשוויים: כמה היה בכל חשבון בנקודת השיא של השנה, ומה שווי הנכסים. שנית, לאסוף אסמכתאות על מס ששולם בחו"ל - בלעדיהן אין זיכוי. שלישית, לשבת עם רואה חשבון ולבדוק מה נדרש לדווח, איזה מסלול מיסוי עדיף עבורך, ואם יש חשיפה משנים קודמות שכדאי להסדיר בזמן.
הדיווח על חו"ל נשמע מסובך יותר משהוא באמת. ברוב המקרים, אחרי שמסדרים את המספרים פעם אחת, זה הופך לשורה נוספת בדוח השנתי. מה שבאמת יקר זה לא הדיווח - זה הדחייה שלו.
יוליה זורובסקי, רואת חשבון. zcpa.co.il
