בקצרה: הטלפון הנייד הוא כנראה הכלי העסקי שאתה משתמש בו הכי הרבה, ובכל זאת רשות המסים לא מכירה בו במלואו. לצורכי מס הכנסה, עצמאי לא יכול לנכות את 115 ₪ הראשונים בחודש או מחצית מההוצאה, לפי הגבוה מביניהם. לצורכי מע"מ, עוסק מורשה מקזז שני שלישים ממס התשומות. הסכום של 115 ₪ מוקפא לשנים 2023 עד 2027, כך שהחישוב שתראה כאן תקף גם לדוח של 2026 וגם לזה של 2027.
שלום, כאן יוליה זורובסקי, רואת חשבון מאשקלון. כמעט בכל פגישת היכרות עם עצמאי חדש עולה אותה שאלה: "הטלפון הוא העסק שלי, כל הלקוחות מתקשרים אליו, למה אני לא יכול להכניס את כל החשבון כהוצאה?". זו שאלה הוגנת. אצל הרבה בעלי מקצוע, מאינסטלטורים ועד מטפלות ויועצים, הנייד הוא בעצם המשרד.
הבעיה היא שמבחינת החוק מדובר בהוצאה מעורבת: אותו מכשיר משמש גם לשיחה עם הלקוח וגם לשיחה עם אמא, גם לשליחת הצעת מחיר וגם לגלילה בערב. במקום להתווכח עם כל עצמאי על אחוז השימוש הפרטי, המחוקק קבע נוסחה קבועה. ברגע שמבינים אותה, קל מאוד לדעת כמה בדיוק מוכר, ואיפה אפשר לשפר.
מה תלמדו במאמר הזה
- איך מחשבים את החלק המוכר של הוצאות הטלפון הנייד לצורכי מס הכנסה ב-2026
- למה חבילה זולה עלולה להיות לא מוכרת בכלל, ומאיזה סכום חודשי מוכרים 50%
- כמה מע"מ מותר לקזז על חשבון הטלפון ועל קניית מכשיר חדש
- מה קורה עם אינטרנט בבית כשאתה עובד מהמשרד הביתי
- מה ההבדל כשהחברה משלמת את הטלפון: שווי שימוש לעובד ולבעל השליטה
- הטעויות הנפוצות שאני רואה בדוחות, ואיך להימנע מהן
📱 הכלל הבסיסי במס הכנסה: 115 ₪ או חצי, לפי הגבוה
הנקודה החשובה להבין היא שהחוק לא אומר "מוכר 50%". הוא אומר משהו קצת אחר: יש חלק מההוצאה שנחשב פרטי ואינו מוכר, והחלק הזה הוא הגבוה מבין שני סכומים:
- 115 ₪ לחודש (כלומר 1,380 ₪ לשנה), או
- מחצית מההוצאה בפועל.
כל מה שמעבר לחלק הפרטי הזה מוכר כהוצאה בייצור הכנסה. הכלל נקבע בתקנות מס הכנסה העוסקות בניכוי הוצאות מסוימות, והוא נשען על העיקרון הכללי של סעיף 17 לפקודת מס הכנסה: מותרת בניכוי רק הוצאה שהוצאה בייצור ההכנסה. הסכום של 115 ₪ הוא אותו סכום ששימש בשנים האחרונות גם לחישוב שווי השימוש לעובדים, והוא מוקפא לשנים 2023 עד 2027.
המשמעות המעשית היא שיש נקודת מפנה של 230 ₪ לחודש. מתחת לה, הסכום הקבוע של 115 ₪ גבוה יותר מחצי ההוצאה, ולכן הוא זה שמנוכה, ואתה מקבל פחות מ-50%. מעליה, חצי מההוצאה גבוה יותר מ-115 ₪, ואז בדיוק 50% מהחשבון מוכר.
🧮 שלוש דוגמאות עם מספרים
כדי שזה יהיה מוחשי, הנה שלושה עצמאים עם שלוש חבילות שונות. כל הסכומים שנתיים.
דוגמה 1: חבילה זולה של 60 ₪ לחודש
דני הוא מתכנת שעובד בעיקר במחשב, והחבילה שלו עולה 60 ₪ לחודש, כלומר 720 ₪ בשנה.
- החלק הפרטי: הגבוה מבין 1,380 ₪ לבין מחצית (360 ₪) = 1,380 ₪
- ההוצאה כולה (720 ₪) נמוכה מהחלק הפרטי
- הוצאה מוכרת: 0 ₪
כן, זה מפתיע הרבה אנשים: מי שמשלם פחות מ-115 ₪ בחודש על הטלפון, לא מקבל עליו שום ניכוי במס הכנסה. זה לא אומר שצריך להחליף לחבילה יקרה יותר (לחסוך 35% מס על הוצאה מיותרת זה עדיין להפסיד 65% ממנה), אבל כדאי לדעת את זה כשאתה בונה תחזית.
דוגמה 2: חבילה בינונית של 180 ₪ לחודש
מיכל היא יועצת עסקית, והחשבון החודשי שלה עומד על 180 ₪, כלומר 2,160 ₪ בשנה.
- מחצית ההוצאה: 1,080 ₪
- החלק הפרטי: הגבוה מבין 1,380 ₪ ל-1,080 ₪ = 1,380 ₪
- הוצאה מוכרת: 2,160 − 1,380 = 780 ₪ (כ-36% מההוצאה)
דוגמה 3: חשבון גבוה של 350 ₪ לחודש
יוסי הוא קבלן שיפוצים, מדבר עם לקוחות, ספקים ועובדים כל היום, כולל שיחות לחו"ל לספקים. החשבון שלו עומד על 350 ₪ לחודש, כלומר 4,200 ₪ בשנה.
- מחצית ההוצאה: 2,100 ₪
- החלק הפרטי: הגבוה מבין 1,380 ₪ ל-2,100 ₪ = 2,100 ₪
- הוצאה מוכרת: 2,100 ₪ (בדיוק 50%)
אם יוסי נמצא במדרגת מס של 35%, ההוצאה המוכרת חוסכת לו כ-735 ₪ מס בשנה, ועוד חיסכון מסוים בביטוח לאומי, כי גם הוא מחושב על ההכנסה החייבת אחרי הוצאות.
💰 מע"מ: שני שלישים מהתשומות
בצד של מע"מ הכלל פשוט יותר. לפי תקנה 18 לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו-1976, עוסק מורשה רשאי לקזז שני שלישים ממס התשומות על הוצאות הטלפון הנייד, גם על השימוש השוטף וגם על קניית המכשיר. אם אתה יכול להוכיח במדויק שהשימוש העסקי גבוה יותר, אפשר לקזז שיעור גבוה יותר, אבל בפועל זה נדיר וקשה להוכחה, ורוב העסקים עובדים עם שני השלישים.
דוגמה: מיכל מדוגמה 2 משלמת 180 ₪ לחודש כולל מע"מ.
- המע"מ הכלול בחשבון: 180 × 18 ÷ 118 = כ-27.46 ₪ לחודש
- שני שלישים לקיזוז: כ-18.31 ₪ לחודש
- בשנה: כ-220 ₪ מע"מ שחוזר אליה
הערה חשובה: המע"מ שקיזזת לא נכנס שוב כהוצאה במס הכנסה. מה שנרשם כהוצאה הוא הסכום שלפני המע"מ, בתוספת השליש מהמע"מ שלא קיזזת. רוב תוכנות הנהלת החשבונות עושות את הפיצול הזה אוטומטית, אם הגדרת נכון את סעיף ההוצאה.
אם אתה עוסק פטור, אתה לא מקזז מע"מ בכלל, וכל החשבון כולל המע"מ הוא הבסיס לחישוב במס הכנסה. עוד על ההבדלים תמצא במדריך על עוסק פטור ב-2026. ולמי שרוצה להבין את כללי הקיזוז הכלליים, יש מדריך נפרד על ניכוי מע"מ תשומות.
📲 קניית מכשיר חדש: מה מותר?
מכשיר חדש יכול לעלות 3,000 עד 5,000 ₪ ואף יותר, ולכן זו שאלה שחוזרת בכל ספטמבר, כשיוצאים הדגמים החדשים.
במע"מ: קונה מכשיר ב-4,000 ₪ כולל מע"מ? המע"מ הכלול הוא כ-610 ₪, ושני שלישים ממנו, כ-407 ₪, ניתנים לקיזוז בדוח המע"מ של החודש שבו קיבלת חשבונית מס על שם העסק.
במס הכנסה: עלות המכשיר נחשבת חלק מהוצאות הטלפון הנייד וכפופה לאותה מגבלה של החלק הפרטי. ברוב המקרים עלות מכשיר נפרסת כפחת על פני כמה שנים ולא נרשמת בבת אחת כהוצאה. הטיפול המדויק תלוי בעלות המכשיר ובאופן הרכישה (מזומן, תשלומים דרך החברה הסלולרית, ליסינג), ולכן כדאי לבדוק את זה עם רואה החשבון שלך לפני שאתה קונה, ולא אחרי.
טיפ מעשי: קניית מכשיר בתשלומים דרך חשבונית החברה הסלולרית מערבבת את מחיר המכשיר עם החבילה. זה לא בהכרח רע, אבל תבקש חשבונית שמפרטת את שני הרכיבים, כדי שהרישום יהיה נכון.
🏢 כשהחברה משלמת: שווי שימוש לעובד ולבעל שליטה
אם אתה פועל דרך חברה בע"מ, או מעסיק עובדים שמקבלים טלפון מהעסק, התמונה משתנה.
החברה מנכה את ההוצאה על הטלפון במלואה, כי מבחינתה זו הוצאת שכר. אבל העובד (וגם בעל השליטה שמקבל שכר מהחברה) נזקף לו שווי שימוש לפי תקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברדיו טלפון נייד), התשס"ב-2002: 115 ₪ לחודש או מחצית מההוצאה, לפי הנמוך.
שים לב להיפוך: אצל עצמאי החלק הפרטי הוא הגבוה מבין השניים, ואצל עובד שווי השימוש הוא הנמוך מבין השניים. זה אחד המקרים שבהם העסקה דרך חברה מקלה על הצד של הטלפון.
דוגמה: החברה משלמת 300 ₪ לחודש על הטלפון של המנכ"ל, שהוא גם בעל המניות.
- מחצית ההוצאה: 150 ₪
- שווי השימוש: הנמוך מבין 115 ₪ ל-150 ₪ = 115 ₪ לחודש, כלומר 1,380 ₪ לשנה
- הסכום מתווסף לשכר בתלוש ומחויב במס. במדרגת מס של 35%, מדובר בכ-483 ₪ מס בשנה, בתוספת ביטוח לאומי ומס בריאות
כדאי לוודא שהשווי באמת מופיע בתלוש. זה אחד הדברים הראשונים שנבדקים בביקורת ניכויים, בדיוק כמו שווי שימוש ברכב.
🌐 אינטרנט בבית, קו נייח ושירותים דיגיטליים
אינטרנט במשרד הביתי: מי שעובד מהבית יכול בדרך כלל להכיר בחלק יחסי מהוצאות האינטרנט, לפי אותו יחס שבו הוא מכיר בשאר הוצאות הבית (שיטת החדרים או שיטת השטח). בצד המע"מ, לפי תקנה 18, על הוצאה מעורבת שלא ניתן לקבוע בה את החלק העסקי במדויק, ככלל מקזזים שני שלישים אם הנכס משמש בעיקר לעסק, ורבע אם הוא לא משמש בעיקר לעסק. את כל הפרטים על חישוב הוצאות הבית תמצא במדריך על הוצאות עבודה מהבית.
אינטרנט וקו טלפון במשרד או בחנות: כאן אין עניין של הוצאה מעורבת. חשבון אינטרנט של מקום עסק נפרד מוכר במלואו, והמע"מ עליו מקוזז במלואו.
קו שני לעסק בלבד: יש עצמאים שמחזיקים מכשיר או קו נפרד שמשמש רק לעסק. במקרה כזה אפשר לטעון להכרה רחבה יותר, אבל הנטל להוכיח שהקו לא משמש לשום דבר פרטי מוטל עליך. בפועל, פקידי שומה נוטים להחיל את הכלל הרגיל גם על קו שני, אלא אם יש הוכחה ברורה, כמו מכשיר שנמצא אצל עובד במשמרת או קו שמופיע רק באתר העסק ובחשבוניות.
אפליקציות ושירותי ענן: מנוי לתוכנת הנהלת חשבונות, אחסון בענן לתיקי לקוחות או WhatsApp Business בתשלום הם הוצאות עסקיות רגילות, לא הוצאות טלפון. הן מוכרות לפי הכללים הרגילים של הוצאות מוכרות בעסק, ובלבד שהן משמשות את העסק. שים לב שעל שירות שנרכש מספק זר בלי חשבונית ישראלית, ייתכן שיש חובת דיווח מע"מ בשירות מיובא.
⚠️ הטעויות הנפוצות שאני רואה בדוחות
1. רישום 100% מהחשבון כהוצאה. זו הטעות הנפוצה ביותר, ובביקורת היא נפסלת כמעט אוטומטית. אם החשבון נרשם במלואו, בסוף השנה צריך לבצע התאמה ולהוסיף את החלק הפרטי חזרה להכנסה החייבת.
2. חשבון על שם בן הזוג. אם הקו רשום על שם בן הזוג או על שם ההורים, החשבונית לא על שמך, ובמע"מ אין לך מסמך תקין לקיזוז. במס הכנסה יהיה קשה להוכיח שההוצאה שלך. כדאי להעביר את הקו לשמך או לשם העסק.
3. חבילה משפחתית אחת לכל המשפחה. חבילה שכוללת ארבעה קווים של בני משפחה, כשרק אחד מהם שלך, היא לא הוצאה עסקית. רק החלק שמתייחס לקו שלך הוא בסיס לחישוב. תבקש מהחברה הסלולרית פירוט לפי קו.
4. קיזוז מע"מ מלא על המכשיר. גם אם המכשיר נקנה "בשביל העסק", הכלל הוא שני שלישים. קיזוז מלא עלול להוביל לשומה ולקנס.
5. שכחת שווי שימוש בתלוש. בחברות קטנות, במיוחד משפחתיות, שווי הטלפון לפעמים נשכח. בביקורת ניכויים זה מתגלה מהר, ואז החברה משלמת גם את המס שלא נוכה, בתוספת ריבית והצמדה.
📋 סיכום מעשי: מה לעשות עכשיו
- בדוק כמה אתה משלם בפועל בחודש. מתחת ל-115 ₪, אין ניכוי במס הכנסה. בין 115 ל-230 ₪, מוכר הסכום שמעל 115 ₪. מעל 230 ₪, מוכרים 50%.
- ודא שהחשבונית על שמך או על שם העסק, עם מספר העוסק שלך, כדי שתוכל לקזז מע"מ.
- קזז שני שלישים מהמע"מ על החשבון השוטף ועל קניית מכשיר, לא יותר.
- לפני קניית מכשיר יקר, שאל את רואה החשבון איך לרשום אותו.
- אם אתה חברה, בדוק שהשווי של 115 ₪ (או חצי מההוצאה, הנמוך) מופיע בתלוש של כל מי שמקבל טלפון.
שאלות נפוצות
אני משלם 100 ₪ לחודש על הטלפון. כמה מזה מוכר?
במס הכנסה, כלום. החלק הפרטי הוא הגבוה מבין 115 ₪ לחודש לבין מחצית ההוצאה. מכיוון שכל ההוצאה שלך (100 ₪) נמוכה מ-115 ₪, אין סכום מוכר. במע"מ, אם אתה עוסק מורשה, אתה עדיין יכול לקזז שני שלישים מהמע"מ שבחשבון.
האם הסכום של 115 ₪ ישתנה ב-2027?
לא צפוי שישתנה. הסכום מוקפא לשנים 2023 עד 2027, במסגרת הקפאת עדכוני המדרגות והסכומים הקבועים. עדכון אפשרי רק החל משנת 2028, אלא אם יוחלט אחרת בחקיקה.
קניתי מכשיר ב-5,000 ₪ לעסק. אפשר לרשום את כל הסכום כהוצאה השנה?
בדרך כלל לא. במע"מ תקזז שני שלישים מהמע"מ שבחשבונית. במס הכנסה המכשיר כפוף לאותה מגבלה של הוצאות הטלפון, ולרוב העלות נפרסת כפחת על פני כמה שנים. הטיפול המדויק תלוי בנסיבות, ולכן כדאי לבדוק מראש עם רואה החשבון.
יש לי קו שני שמשמש רק ללקוחות. גם הוא מוגבל?
אפשר לטעון שקו שמשמש רק לעסק מוכר במלואו, אבל הנטל להוכיח את זה עליך. ללא ראיות ברורות, פקיד השומה יחיל ככל הנראה את הכלל הרגיל של 115 ₪ או חצי מההוצאה.
אני עובד מהבית. האם האינטרנט הביתי מוכר?
כן, בחלק יחסי. בדרך כלל מכירים באותו אחוז שבו אתה מכיר בשאר הוצאות הבית לפי מספר החדרים או השטח שמשמש לעסק. במע"מ, ככלל, תקזז שני שלישים אם השימוש הוא בעיקר עסקי, ורבע אם לא.
החברה שלי משלמת את הטלפון שלי. אני צריך לשלם על זה מס?
כן. נזקף לך שווי שימוש של 115 ₪ לחודש או מחצית מההוצאה, לפי הנמוך מביניהם. השווי מתווסף לשכר בתלוש ומחויב במס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות. החברה עצמה מנכה את מלוא ההוצאה.
רוצה לבדוק שהוצאות הטלפון, האינטרנט ושאר ההוצאות המעורבות בעסק שלך נרשמות נכון, ושאתה לא משאיר כסף על השולחן? אשמח לעבור על זה איתך.
יוליה זורובסקי, רואת חשבון. zcpa.co.il
