נוהל גילוי מרצון נסגר ב-31/08/2026: המדריך המלא לכל מי שיש לו הכנסה שלא דווחה

בקצרה: נוהל הגילוי מרצון של רשות המסים נכנס לתוקף ב-25/08/2025 והוא הוראת שעה שנסגרת ב-31/08/2026. זה אומר שנשארו פחות משלושה שבועות. מי שיש לו הכנסה, נכס או חשבון שלא דווחו כדין יכול עדיין לפנות ביוזמתו, לשלם את המס - ולקבל בתמורה חסינות מהליך פלילי. אחרי התאריך הזה הדלת הזאת נסגרת, וההתמודדות עוברת למגרש אחר לגמרי.

בכל שנה אני יושבת מול כמה אנשים שאומרים לי בערך את אותו משפט, בערך באותה נימה: "יש משהו שאני לא בטוח שדיווחתי עליו נכון". לפעמים זו דירה שהושכרה שבע שנים בלי שאף אחד שאל שאלות. לפעמים זה חשבון בנק בחו"ל שנפתח אחרי ירושה מסבתא. לפעמים זו פשוט עבודה צדדית שהתחילה כטובה לחבר והפכה להכנסה של ממש.

ברוב המקרים אין כאן פושע. יש אדם שלא ידע, או שידע ודחה, ואז עברה שנה ועוד שנה - והנושא הפך מפחיד מכדי לגעת בו. אם גם אתה מזהה את עצמך בתיאור הזה, יש לך עכשיו חלון זמן מוגדר, קצר, ובעיקר - סופי.

מה תלמדו במאמר הזה

• מה זה בדיוק נוהל גילוי מרצון ומה רשות המסים נותנת בתמורה
• חמישה מצבים נפוצים שבהם אנשים רגילים מגלים שיש להם חשיפה
• התנאים המצטברים לזכאות - ומי כבר לא יכול להיכנס לנוהל
• ההבדל בין המסלול הרגיל למסלול המקוצר, כולל הספים המדויקים
• כמה זה עולה באמת - שלוש דוגמאות עם מספרים
• מה קורה למי שיבחר לשבת בצד ולקוות לטוב
• לוח זמנים מעשי לימים שנשארו

⚖️ מה זה בכלל נוהל גילוי מרצון

נתחיל מהבסיס, כי סביב המושג הזה יש הרבה בלבול.

אי-דיווח על הכנסה הוא לא רק חוב כספי. פקודת מס הכנסה מגדירה אותו כעבירה פלילית. סעיף 216 לפקודה מתייחס לעבירות מהסוג הטכני - אי הגשת דוח במועד, אי מסירת ידיעות - ומעמיד לצידן עונש מאסר של עד שנה. סעיף 220 לפקודה, החמור יותר, מתייחס למי שפעל במזיד ובמטרה להתחמק מתשלום מס, והעונש בצידו הוא עד שבע שנות מאסר. בעולם המע"מ, סעיף 117(ב) לחוק מס ערך מוסף קובע עונשים דומים באופיים.

זה החלק שרוב האנשים לא מפנימים: המרחק בין "לא דיווחתי על השכרת הדירה" לבין סעיף פלילי הוא קצר בהרבה ממה שנדמה.

נוהל גילוי מרצון הוא המנגנון שרשות המסים בנתה כדי לתת לזה פתרון. הרעיון פשוט: אם אתה פונה מיוזמתך, מגלה את מלוא התמונה בכנות ובתום לב, ומשלם את המס שאתה חייב בתוספת ריבית והצמדה - הרשות מתחייבת, בתיאום עם פרקליטות המדינה, שלא יינקט נגדך הליך פלילי בגין אותן הכנסות.

הנוהל הנוכחי פורסם ב-25/08/2025 כהוראת שעה, ותוקפו נקבע עד 31/08/2026. הוא חל על מערכות המס המרכזיות: פקודת מס הכנסה, חוק מיסוי מקרקעין, חוק מס ערך מוסף ופקודת המכס.

השינוי המשמעותי: אין יותר פנייה אנונימית

בנהלים קודמים אפשר היה לפנות לרשות המסים באופן אנונימי, לברר את גובה החשיפה, ורק אז להחליט אם לחשוף את הזהות. בנוהל הנוכחי האפשרות הזאת בוטלה. הבקשה מוגשת עם שם מלא ומספר תעודת זהות כבר בשלב הראשון.

זה שינוי משמעותי, והוא מחייב הכנה שונה לגמרי. לא ניגשים לרשות כדי "לבדוק מים". מגיעים אחרי שכבר עשית את החשבון מול איש מקצוע, ואתה יודע פחות או יותר לאן זה הולך.

🏠 חמישה מצבים נפוצים - אולי אחד מהם שלך

מהניסיון שלי, רוב הפניות בנושא הזה לא מגיעות מעולם הפשיעה הכלכלית. הן מגיעות מהמקומות הבאים:

1. הכנסה משכר דירה שלא דווחה. זה המקרה הנפוץ ביותר, בלי מתחרים. אדם קנה דירה, השכיר אותה, ומעולם לא שאל את עצמו מה חובת הדיווח. חשוב להבין: יש פטור על הכנסה מהשכרת דירת מגורים לפי חוק מס הכנסה (פטור ממס על הכנסה מהשכרת דירת מגורים), התש"ן-1990, אבל הוא מוגבל לתקרה חודשית שמתעדכנת מדי שנה. מעל התקרה - יש חבות. בנוסף קיים מסלול 10% לפי סעיף 122 לפקודה, שמאפשר לשלם 10% מדמי השכירות ברוטו בלי ניכוי הוצאות. שני המסלולים דורשים פעולה אקטיבית. מי שלא עשה דבר, פשוט לא דיווח.

2. הכנסה במזומן בעסק פעיל. עוסק שקיבל תשלומים במזומן ולא הוציא חשבונית. לפעמים זה מתחיל בסכום קטן, "רק הפעם", ומצטבר לאורך שנים. כאן החשיפה כפולה - גם מס הכנסה וגם מע"מ.

3. חשבון בנק או נכס בחו"ל. ירושה, חשבון ישן מתקופת מגורים בחו"ל, השקעה שנפתחה דרך מכר. ישראל חתומה על תקן CRS להחלפת מידע פיננסי אוטומטית בין מדינות, ומידע על חשבונות של תושבי ישראל בחו"ל זורם לרשות המסים באופן שוטף. ההנחה שחשבון בחו"ל הוא בלתי נראה כבר לא תקפה.

4. הכנסה צדדית לצד משכורת. שכיר שנותן ייעוץ, מעצב, מלמד או מוכר באינטרנט - ולא פתח תיק. הרבה אנשים מניחים שאם ההכנסה קטנה אין חובת דיווח. סעיף 131 לפקודה קובע מתי קמה חובת הגשת דוח, וההנחה הזאת נכונה הרבה פחות ממה שנדמה.

5. נכסים דיגיטליים. רווחים ממכירת מטבעות דיגיטליים שלא דווחו. גם כאן ההנחה שאין עקבות היא הנחה מיושנת.

✅ התנאים המצטברים - מי יכול להיכנס ומי כבר לא

זה החלק החשוב ביותר במאמר, ואני מבקשת שתקרא אותו לאט. התנאים הם מצטברים - צריך לעמוד בכולם, לא באחד מהם.

כדי להיות זכאי לנוהל:

• לא הורשעת בעבר בעבירת מס. הרשעה קודמת חוסמת את הדלת.
• לא שילמת כופר בעבר בגין עבירת מס.
• לא הוגשה על ידך בעבר בקשת גילוי מרצון שאושרה. הנוהל הוא הזדמנות חד-פעמית, לא כלי שחוזרים אליו.
• לא נפתחה נגדך חקירה או בדיקה בנושא לפני מועד הגשת הבקשה.
• המידע לא נמצא כבר בידי רשות המסים או בידי גורם רשמי אחר.

מה פוסל בקשה:

• קיומה של חקירה פעילה של רשות המסים או של המשטרה בעניינך.
• מידע שכבר הגיע לרשות בדרך אחרת - למשל דרך CRS, דרך צד שלישי או דרך תלונה.
• הכנסות שמקורן בפעילות בלתי חוקית. הנוהל נועד להסדיר הכנסות שלא דווחו, לא להלבין כספים שמקורם בעבירה.

התנאי הרביעי הוא זה שהופך את לוח הזמנים לקריטי. הנוהל פתוח רק כל עוד הרשות לא הגיעה אליך קודם. ברגע שנפתחה בדיקה - המקום בתור אבד. זה גם ההסבר לכך שאין טעם להמתין ולראות מה קורה: ההמתנה עצמה היא הסיכון.

🟢 שני מסלולים: הרגיל והמקוצר

הנוהל בנוי משני מסלולים, וההבדל ביניהם הוא בעיקר בהיקף הבדיקה ובמשך הטיפול.

המסלול הרגיל

פתוח לכל סכום ולכל מורכבות. הבקשה מוגשת לפקיד השומה, נערכים דיונים, ומגיעים להסכם שומה מחייב. זה המסלול המתאים לעסק פעיל עם היקפים משמעותיים, למבנה אחזקות מורכב, או לכל מקרה שלא נכנס לגדרי המסלול המקוצר. משך הטיפול ארוך יותר - לעיתים חצי שנה ומעלה.

המסלול המקוצר (המסלול "הירוק")

מיועד להיקפים מוגבלים יחסית, ומאפשר הליך מהיר עם פחות דיונים. משך הבדיקה הראשונית במסלול הזה נע בדרך כלל בין ארבעה לשמונה שבועות.

הספים שנקבעו למסלול המקוצר:

שים לב לניסוח של הסף הראשון. הוא לא בודק רק את הגודל של החשבון, אלא גם את ההתנהלות בו. חשבון שהיה רדום עשר שנים מטופל אחרת מחשבון שהמשיכו להזרים אליו כספים.

💰 כמה זה עולה באמת - שלוש דוגמאות

הפחד הגדול ביותר שאני פוגשת הוא לא הפחד מהפלילי. הוא הפחד מהמספר. אנשים משוכנעים שהחוב יהיה אסטרונומי, ומעדיפים לא לדעת. בפועל, ברוב המקרים המספר נמוך משמעותית מהתרחיש שהם בנו בראש.

הנה שלוש הדגמות. המספרים כאן להמחשה בלבד - כל תיק מחושב לגופו.

דוגמה 1: דירה שהושכרה חמש שנים

דני משכיר דירה ב-6,000 ₪ לחודש, כלומר 72,000 ₪ בשנה. הוא לא דיווח במשך חמש שנים.

אם התיק יטופל במסלול 10% לפי סעיף 122:

• 72,000 ₪ × 10% = 7,200 ₪ מס לשנה
• 7,200 ₪ × 5 שנים = 36,000 ₪ קרן המס
• בתוספת ריבית והצמדה על השנים שחלפו

דני היה בטוח שמדובר במאות אלפי שקלים. בפועל, סדר הגודל של קרן המס הוא כמה עשרות אלפים - סכום שאפשר לפרוס ולנהל.

דוגמה 2: הכנסה במזומן בעסק

רונן, עוסק מורשה, קיבל תשלומים במזומן בהיקף של 40,000 ₪ בשנה במשך ארבע שנים. סך הכל 160,000 ₪ מחזור שלא דווח, לפני מע"מ.

• מע"מ בשיעור 18%: 160,000 ₪ × 18% = 28,800 ₪
• מס הכנסה על הרווח, לפי שיעור המס השולי שלו ובניכוי ההוצאות שניתן לייחס להכנסה הזאת
• ביטוח לאומי על ההכנסה החייבת

כאן החשיפה משמעותית יותר, כי היא מצטלבת בין שלוש מערכות. זה בדיוק סוג התיק שבו הליווי המקצועי מחזיר את עלותו - הרבה מהעבודה היא בזיהוי ההוצאות שכן מותרות בניכוי כנגד ההכנסה שנחשפה.

דוגמה 3: חשבון שהתקבל בירושה

מיכל ירשה בשנת 2011 חשבון בחו"ל עם יתרה של כ-300,000 ₪. החשבון הניב ריבית של כ-9,000 ₪ בשנה במשך עשר שנים - סך הכל 90,000 ₪ הכנסה שלא דווחה.

• ריבית מחו"ל מחויבת לפי סעיף 125ג לפקודה בשיעור של 25%
• 90,000 ₪ × 25% = 22,500 ₪
• בתוספת ריבית והצמדה

חשוב להדגיש נקודה שמפתיעה הרבה אנשים: הירושה עצמה איננה אירוע מס בישראל. אין בישראל מס עיזבון. מה שחייב במס הוא ההכנסה שהנכס הניב מאז - הריבית, הדיבידנד, רווח ההון. ההבחנה הזאת לבדה מורידה משמעותית את סדר הגודל שאנשים מדמיינים.

🚪 מה קורה למי שלא יפנה

כאן צריך לדבר בכנות, בלי הפחדה ובלי הרגעה מלאכותית.

מ-01/09/2026, הדלת של הגילוי מרצון נסגרת. מה שנשאר הוא זה:

החשיפה נשארת בתוקף. אי-דיווח לא מתיישן ברגע שאתה מפסיק לחשוב עליו. הוא ממשיך להיות אירוע מס פתוח.

המידע ממשיך לזרום. תקן CRS פועל, ומידע פיננסי על תושבי ישראל מגיע לרשות המסים ממדינות רבות. במקביל, ישראל נערכת ליישום תקן CARF להחלפת מידע אוטומטית על נכסים דיגיטליים. הכיוון ברור לחלוטין: פחות אזורי צל, לא יותר.

כשהרשות מגיעה ראשונה, כללי המשחק שונים. אין חסינות פלילית, נוספות קנסות וסנקציות אזרחיות, ובמקרים חמורים - הליך פלילי לפי סעיף 220. ההפרש בין השניים הוא לא ניואנס, הוא שינוי קטגורי.

יש כאן גם צד שמנוסח בנוהל לטובת הפונה: אם הבקשה לא אושרה, רשות המסים אינה רשאית לעשות שימוש במידע שנמסר בה - לא בהליך אזרחי ולא בהליך פלילי. הסייגים הם מקרים שבהם המידע הגיע לרשות בדרך אחרת, מקרים שבהם המס לא שולם, ומקרים שבהם הפנייה לא נעשתה בתום לב או שהוסתר מידע מהותי. כלומר - הפנייה עצמה, כשהיא נעשית בכנות, אינה מציבה אותך במקום גרוע יותר.

📋 איך ניגשים בפועל - צעד אחר צעד

הליך גילוי מרצון הוא לא טופס שממלאים בעשר דקות. זה תיק. וכשנשארו פחות משלושה שבועות, סדר הפעולות חשוב.

שלב 1 - מיפוי מלא. לפני שנוגעים בטופס כלשהו, צריך להניח על השולחן את התמונה השלמה: אילו הכנסות, מאילו שנים, מאילו מקורות. גילוי חלקי הוא הדבר המסוכן ביותר בהליך הזה, כי הוא שומט את הבסיס לתום הלב שעליו כל הנוהל נשען.

שלב 2 - אמידת החשיפה. מחשבים את חבות המס המשוערת ואת הריבית וההצמדה, ובודקים לאיזה מסלול התיק נכנס - רגיל או מקוצר. בשלב הזה גם מזהים הוצאות מוכרות, פטורים ומסלולי מס מיטיבים שיכולים להקטין את החבות באופן לגיטימי לחלוטין.

שלב 3 - בדיקת התנאים. עוברים אחד-אחד על התנאים המצטברים. אין טעם להשקיע בתיק שממילא פסול מראש.

שלב 4 - הכנת המסמכים. הבקשה כוללת טופס הצהרה חתום (נספח ב' לנוהל), ייפוי כוח אם יש ייצוג (נספח ג'), ואת האסמכתאות עצמן - דפי בנק, צו ירושה, חוזי שכירות, אישורי יתרות, כל מה שתומך בסיפור.

שלב 5 - הגשה ומעקב. הבקשה מוגשת לגורם המוסמך ברשות המסים, ומכאן מתחיל הטיפול.

לוח הזמנים לימים שנשארו

נכון להיום, 13/08/2026, נשארו 18 ימים עד המועד האחרון. חלוקה מעשית:

• הימים הקרובים - פנייה לאיש מקצוע ואיסוף החומר. זה השלב שגוזל את מרבית הזמן, ובדרך כלל גם השלב שאנשים מזלזלים בו.
• השבוע הבא - חישוב החשיפה, קביעת המסלול והכנת הבקשה.
• לפני 31/08/2026 - הגשה בפועל.

מי שמתחיל את התהליך בשבוע האחרון של אוגוסט - מסתכן בכך שלא יספיק. לא בגלל הרשות, אלא בגלל שאיסוף מסמכים משנים אחורה, במיוחד מבנקים בחו"ל, לוקח זמן.

🤝 מילה אישית לסיום

אני רוצה להגיד משהו שלא כתוב בשום נוהל.

הרבה מהאנשים שיושבים מולי בשיחה הזאת מגיעים עם בושה. הם בטוחים שהם עומדים לקבל הרצאה. במציאות, זה החלק הפשוט בעבודה שלי - זו בעיה עם פתרון ידוע, עם נוהל כתוב ועם לוח זמנים.

הדבר היחיד שאין לו פתרון הוא הזמן. נוהל הגילוי מרצון הוא הוראת שעה. הוא נסגר ב-31/08/2026, ואף אחד לא הבטיח שיהיה עוד אחד אחריו.

אם יש לך משהו פתוח - זה השבוע לטפל בו, לא הבא.

שאלות נפוצות

יוליה זורובסקי, רואת חשבון. zcpa.co.il