חגי תשרי 2026 נופלים על שבת: מה זה עושה לתלוש השכר, לתזרים ולדיווחים של העסק

בקצרה: בתשרי תשפ"ז שלושה מתוך חמישה ימי החג – ראש השנה א', סוכות א' ושמחת תורה – חלים בשבת. המשמעות המעשית: עובד שעתי או יומי לא צובר דמי חגים על ימים אלה, ותלוש ספטמבר-אוקטובר שלו ייראה נמוך משמעותית מהרגיל. במקביל, ספטמבר 2026 הוא חודש עבודה קצר במיוחד, מועדי הדיווח לרשות המסים לא זזים, והתזרים של העסק נדחק. מי שנערך עכשיו – חוסך גם כסף וגם ויכוחים.

שלום לך, אני יוליה זורובסקי, רואת חשבון ויועצת מס. במשרד שלי באשקלון אני מלווה עשרות בעלי עסקים, עצמאים ובעלי חברות, וכל שנה בערך בתקופה הזו מתחילות להגיע אותן שאלות: "כמה אני חייב לעובד על החגים?", "מותר לי לסגור את העסק לשבוע?", "למה אין לי כסף בקופה בסוף אוקטובר?".

השנה יש לשאלות האלה תשובה קצת שונה מהרגיל, ולכן החלטתי לכתוב את המאמר הזה כבר עכשיו, באמצע אוגוסט, ולא בערב החג. לוח השנה של תשפ"ז מסודר כך שרוב ימי החג של תשרי נופלים על שבת – וזה משנה את החישוב בתלוש, את תכנון כוח האדם ואת התזרים.

אני רוצה לעבור אתך על כל מה שצריך לדעת, בשפה פשוטה, עם מספרים אמיתיים ועם רשימת פעולות שאפשר לבצע השבוע.

מה תלמדו במאמר הזה

• הלוח המדויק של חגי תשרי תשפ"ז – תאריכים לועזיים וימים בשבוע
• מהם דמי חגים, למי הם מגיעים ומדוע השנה משלמים פחות
• כמה משלמים לעובד שכן עובד בחג – 150% או 250%
• מה הכללים לגבי חופשה מרוכזת והודעה מראש לעובדים
• איך לנהל תזרים בחודש עבודה קצר במיוחד
• מועדי הדיווח לרשות המסים בספטמבר-אוקטובר 2026
• הכללים המדויקים לשי לחג – לעובדים, לספקים וללקוחות

📅 לוח חגי תשרי תשפ"ז – התאריכים המדויקים

לפני שנכנס לחישובים, כדאי שיהיה מולך הלוח המלא. שים לב במיוחד לעמודת היום בשבוע:

• ערב ראש השנה – יום שישי, 11/09/2026
• ראש השנה, יום ראשון של החג – שבת, 12/09/2026
• ראש השנה, יום שני של החג – יום ראשון, 13/09/2026
• ערב יום כיפור – יום ראשון, 20/09/2026
• יום כיפור – יום שני, 21/09/2026
• ערב סוכות – יום שישי, 25/09/2026
• סוכות, יום ראשון של החג – שבת, 26/09/2026
• חול המועד סוכות – ראשון עד חמישי, 27/09/2026 עד 01/10/2026
• ערב שמיני עצרת ושמחת תורה – יום שישי, 02/10/2026
• שמיני עצרת ושמחת תורה – שבת, 03/10/2026

תסתכל שוב על התמונה: מתוך חמשת ימי החג המלאים של תשרי, שלושה חלים בשבת ורק שניים – ראש השנה ב' ויום כיפור – נופלים על ימי עבודה רגילים.

💰 דמי חגים: הכלל שמייצר את ההפרש

מה זה בכלל דמי חגים

דמי חגים הם תשלום שמגיע לעובד עבור יום חג שבו לא עבד. הזכות מעוגנת בצו ההרחבה הכללי בדבר דמי חגים, והיא חלה על 9 ימי חג בשנה: שני ימי ראש השנה, יום כיפור, שני ימי סוכות (הראשון ושמיני עצרת), שני ימי פסח, יום העצמאות וחג שבועות.

וכאן ההבחנה הכי חשובה, וזו שרוב בעלי העסקים מפספסים:

עובד במשכורת חודשית מקבל את אותה משכורת בין אם היה חג ובין אם לא. חג לא מוריד לו מהתלוש ולא מוסיף. אין "דמי חגים" נפרדים – התשלום כבר גלום במשכורת החודשית שלו.

עובד בשכר שעתי או יומי הוא זה שהסיפור נוגע לו. הוא לא עבד ביום החג, ולכן אלמלא צו ההרחבה לא היה מקבל כלום. דמי החגים הם המנגנון שמשלים לו את היום.

שלושת תנאי הזכאות לעובד שעתי או יומי

כדי שעובד שעתי או יומי יהיה זכאי לדמי חגים, צריכים להתקיים שלושה תנאים במצטבר:

1. ותק של שלושה חודשים לפחות במקום העבודה נכון למועד החג.
2. הוא עבד ביום שלפני החג וביום שאחריו – או נעדר בהם בהסכמת המעסיק (למשל: לא שובץ למשמרת, שהה בחופשה מאושרת, או שהיום נפל על מנוחה שבועית).
3. הוא היה אמור לעבוד ביום החג, ולא עבד בגלל החג.

התנאי השני הוא זה שיוצר הכי הרבה מחלוקות בשטח. עובד שלא הופיע ביום שלפני החג בלי אישור – מאבד את דמי החג. זו הסיבה שאני תמיד ממליצה לתעד בכתב כל אישור היעדרות בימים הצמודים לחג.

⚠️ הכלל שמשנה הכול השנה: חג שחל בשבת

כאשר יום חג חל ביום המנוחה השבועית של העובד – לא קמה זכאות לדמי חגים. ההיגיון פשוט: העובד ממילא לא היה עובד באותו יום, ולכן לא נגרם לו הפסד שכר שצריך להשלים.

בתשפ"ז, כפי שראית בלוח, שלושה ימי חג נופלים על שבת. התוצאה:

• ראש השנה א' (12/09, שבת) – אין דמי חגים
• ראש השנה ב' (13/09, ראשון) – יש דמי חגים
• יום כיפור (21/09, שני) – יש דמי חגים
• סוכות א' (26/09, שבת) – אין דמי חגים
• שמחת תורה (03/10, שבת) – אין דמי חגים

כלומר: שני ימי חג מזכים במקום חמישה.

דוגמה מספרית

ניקח עובד שעתי בעסק קטן, נניח בבית קפה או בחנות באשקלון:

• שכר שעתי: 50 ₪
• יום עבודה מלא: 8 שעות
• שכר יומי: 50 × 8 = 400 ₪

בשנה שבה כל חמשת ימי החג של תשרי נופלים על ימי חול, העובד היה מקבל: 5 × 400 = 2,000 ₪ דמי חגים.

בתשפ"ז הוא יקבל: 2 × 400 = 800 ₪ בלבד.

ההפרש: 1,200 ₪ פחות בתלוש, על אותה מתכונת העסקה בדיוק.

אני מדגישה: זה לא קיצוץ ולא טעות של המעסיק – זה פשוט מבנה לוח השנה. אבל אם לא תסביר את זה לעובדים מראש, אתה עלול למצוא את עצמך באמצע אוקטובר עם צוות עצבני שבטוח שמשהו התפספס בתלוש. שיחה קצרה בתחילת ספטמבר חוסכת הרבה מאוד רעש.

⏱️ עובד שכן עובד בחג – כמה זה עולה לך

לא כל עסק נסגר בחג. מסעדות, בתי מלון, מוקדי שירות, אבטחה ובריאות ממשיכים לעבוד. הכללים כאן ברורים:

עבודה בחג מזכה בתשלום של 150% משכר הבסיס לאותן שעות, מכוח חוק שעות עבודה ומנוחה. בנוסף, העובד זכאי למנוחת פיצוי – יום היעדרות חלופי במקום יום החג שבו עבד.

יש מקרה נוסף שחשוב להכיר: עובד שעתי או יומי שנדרש לעבוד בחג בניגוד לרצונו זכאי לדמי החגים (100%) *בנוסף* לתשלום עבור העבודה בפועל (150%) – סך הכול 250% משכרו הרגיל.

בהמשך לדוגמה הקודמת, עובד ששכרו 50 ₪ לשעה:

• עבודה רגילה בחג: 50 × 1.5 = 75 ₪ לשעה. משמרת של 8 שעות = 600 ₪
• עבודה בכפייה (זכאי גם לדמי חגים): 50 × 2.5 = 125 ₪ לשעה. משמרת של 8 שעות = 1,000 ₪

לפני שאתה בונה את סידור העבודה לתשרי – שווה לעשות את החשבון הזה מראש. משמרת חג היא אחת המשמרות היקרות בשנה, ולפעמים כדאי כלכלית לסגור את העסק ולא לפתוח.

🕔 ערב חג – יום עבודה מקוצר

ערב חג הוא יום עבודה מקוצר. האורך המדויק – בדרך כלל בין 5 ל-7 שעות – נקבע לפי ההסכם הקיבוצי החל על ענף הפעילות, לפי ההסכם האישי עם העובד, או לפי הנוהג הקבוע במקום העבודה.

השנה שני ערבי חג (ערב ראש השנה וערב סוכות) נופלים על יום שישי, שהוא ממילא יום מקוצר או יום מנוחה ברוב מקומות העבודה. ערב יום כיפור (20/09) נופל על יום ראשון, וזה הערב היחיד שדורש תשומת לב תפעולית אמיתית.

נקודה חשובה: עובד שיוצא לחופשה בערב חג – המעסיק רשאי לנכות לו יום חופשה מלא, לא חצי יום. כדאי שזה יהיה ברור לשני הצדדים מראש.

🏖️ חופשה מרוכזת – מה מותר ומה אסור

הרבה עסקים בוחרים לסגור לגמרי בשבוע של סוכות. זה לגיטימי לחלוטין, אבל יש כללים:

המעסיק רשאי לקבוע מתי העובד יוצא לחופשה – זו פררוגטיבה ניהולית מוכרת. אבל:

• אם החופשה המרוכזת נמשכת 7 ימים ומעלה – חובה למסור לעובדים הודעה 14 ימים מראש לפחות. לחופשת סוכות שמתחילה ב-27/09, המשמעות היא שההודעה צריכה לצאת לכל המאוחר סביב 13/09. תעשה לעצמך טובה ותוציא אותה כבר בתחילת ספטמבר.
• אסור להכניס עובד ליתרת חופשה שלילית בגלל חופשה מרוכזת שהמעסיק החליט עליה. אם לעובד לא נצברו מספיק ימי חופשה – ההפסד הוא של המעסיק, לא של העובד, והמעסיק יידרש לשלם לו את הימים בכל מקרה.
• על המעסיק לאפשר לעובד לנצל לפחות 7 ימי חופשה רצופים בשנה, וחופשת סוכות היא הזדמנות טובה לעמוד בדרישה הזו.

לפני שאתה מכריז על סגירה של שבוע – תוציא מהנהלת החשבונות דוח יתרות חופשה מעודכן לכל העובדים. זו בדיקה של חמש דקות שיכולה למנוע חשיפה של אלפי שקלים.

📉 תזרים מזומנים: למה ספטמבר-אוקטובר הם החודשים הקשים בשנה

זה החלק שהכי כואב לעסקים קטנים, ודווקא עליו הכי מעט מדברים.

בספטמבר 2026 יש 22 ימי עבודה בשבוע עבודה של חמישה ימים (ראשון עד חמישי). מתוכם:

• 2 ימים הם ימי חג מלאים ללא פעילות (13/09 ו-21/09)
• 1 יום הוא ערב חג מקוצר (20/09)
• 5 ימים הם חול המועד סוכות (27/09–01/10), שבהם חלק ניכר מהמשק עובד בהיקף מצומצם, לקוחות בחופשה וספקים לא זמינים

בפועל, אתה מסתכל על חודש עבודה אפקטיבי מקוצר משמעותית – אבל ההוצאות הקבועות שלך לא מתקצרות: שכר דירה מלא, ביטוחים מלאים, החזרי הלוואות מלאים, ומשכורות שצריך לשלם בזמן.

ארבע פעולות תזרים לביצוע עכשיו

1. הקדם גבייה. תוציא את החשבוניות של אוגוסט וספטמבר מוקדם ככל האפשר, ותתקשר ללקוחות עם יתרות פתוחות עוד לפני ראש השנה. אחרי החגים, שוטף+30 הופך בפועל לשוטף+60.
2. תאם מראש עם ספקים. אם אתה יודע שיהיה לחץ באוקטובר, עדיף לדבר עם הספק באוגוסט ולסכם פריסה – מאשר לפספס תשלום בלי הודעה.
3. תכנן את שכר ספטמבר. לפי חוק הגנת השכר, שכר חודשי משולם בתחילת החודש העוקב, ואם לא שולם עד ה-9 בחודש הוא נחשב שכר מולן – עם פיצויי הלנה שיכולים להיות כבדים מאוד. שכר ספטמבר צריך להיות בחשבון העובדים עד 09/10/2026. תוודא שהכסף קיים בקופה עוד לפני שאתה מתחייב על מלאי לחג.
4. אל תיסחף בקניות לחג. מלאי, מתנות ואירועי חג הם ההוצאות הכי קלות לניפוח ברבעון הזה. תקבע תקציב לפני, לא אחרי.

🗓️ מועדי דיווח לרשות המסים – החגים לא דוחים אותם

טעות נפוצה: להניח שבגלל החגים "יש ארכה". אין. מועדי הדיווח הרגילים לשנת המס 2026 הם:

• ה-15 בחודש – דוח ותשלום מע"מ תקופתי, וכן מקדמות מס הכנסה
• ה-16 בחודש – דיווח ותשלום ניכויים (מס הכנסה שנוכה משכר ומספקים)
• ה-23 בחודש – דיווח מע"מ מפורט למי שחייב בו

יש הקלה אחת שכדאי להכיר: מנהל רשות המסים קבע שאם מועד הדיווח נופל על יום המנוחה השבועית של החייב במס (שישי, שבת או ראשון, לפי דתו) – המועד נדחה ליום העסקים הראשון שאחריו.

בפועל, בתקופת החגים הקרובה:

• 15/09/2026 נופל ביום שלישי – אין דחייה. הדיווח על אוגוסט חייב לצאת בזמן, בדיוק בין ראש השנה ליום כיפור.
• 16/09/2026 נופל ביום רביעי – אין דחייה לניכויים.
• 15/10/2026 נופל ביום חמישי – אין דחייה. זהו הדיווח על ספטמבר, בדיוק אחרי סוכות.
• 16/10/2026 נופל ביום שישי – אל תסמוך על הארכה. תשלים את התשלום עד יום חמישי.

ההמלצה שלי פשוטה: תסגור את הנהלת החשבונות של אוגוסט עד סוף השבוע הראשון של ספטמבר, ואת זו של ספטמבר עד ה-8 באוקטובר. אל תשאיר את זה לימים שאחרי סוכות, כשגם אתה וגם רואה החשבון שלך רצים אחרי הזנב.

🎁 שי לחג – הכללים בקצרה

זו שאלה שחוזרת אצלי כל שנה, אז נסדר אותה:

שי לעובד – נחשב טובת הנאה חייבת במס מהשקל הראשון. על המעסיק לזקוף את שווי המתנה לתלוש השכר של העובד ולחייב אותו במס בהתאם. השווי לזקיפה נקבע לפי העלות בפועל למעסיק, ולא לפי הערך הנקוב. כלומר, אם רכשת תלושי שי בהנחה מרוכזת – זוקפים את מה ששילמת, לא את הסכום שמודפס על התלוש. אין חובה חוקית לגלם את המס, אך בחלק ממקומות העבודה זה נוהג.

מתנה לספק או ללקוח עסקי – מותרת בניכוי כהוצאת פרסום ויחסי ציבור, עד תקרה של 240 ₪ למקבל לשנה (התקרה למקבל השוהה בחו"ל נמוכה יותר). כדי שההוצאה תוכר, חובה לצרף רשימה מפורטת הכוללת את שם המקבל, הקשר העסקי אליו והמקום שבו ניתנה המתנה. בלי הרשימה – הפקיד ימחק את ההוצאה בביקורת, ואני ראיתי את זה קורה יותר מפעם אחת.

מתנה לעובד לרגל אירוע אישי או משפחתי (נישואין, לידה, בר או בת מצווה) – פטורה מזקיפת שווי עד תקרה נמוכה יחסית שמתעדכנת מעת לעת. זה מסלול נפרד לגמרי משי לחג, ואי אפשר "להלביש" עליו מתנת ראש השנה.

חשוב לזכור: הסכומים האלה מתעדכנים, ולכן לפני שאתה סוגר הזמנה גדולה – תרים טלפון לרואה החשבון שלך ותוודא את התקרה המעודכנת לשנת המס.

✅ רשימת פעולות לביצוע השבוע

1. תדפיס את לוח החגים ותסמן את ימי הסגירה של העסק
2. תבדוק מי מהעובדים שעתי ומי חודשי, ותכין הסבר קצר על דמי החגים
3. תוציא דוח יתרות חופשה מעודכן מהנהלת החשבונות
4. אם אתה מתכנן חופשה מרוכזת – תוציא הודעה בכתב עד תחילת ספטמבר
5. תסגור הנהלת חשבונות של אוגוסט עד ה-7 בספטמבר
6. תוציא חשבוניות ותתחיל גבייה אקטיבית עוד לפני ראש השנה
7. תוודא שיש כיסוי לשכר ספטמבר עד ה-9 באוקטובר
8. תקבע תקציב למתנות חג – ותשמור את הרשימה עם פרטי המקבלים

שאלות נפוצות

תקופת החגים היא ההזדמנות הכי טובה בשנה לעצור, להסתכל על המספרים ולהיערך לרבעון האחרון. אם אתה לא בטוח איך המבנה של תשרי תשפ"ז משפיע דווקא על העסק שלך – על התלושים, על התזרים או על הדיווחים – זה בדיוק הסוג של דבר ששווה לסגור בשיחה קצרה לפני החג, ולא אחריו.

יוליה זורובסקי, רואת חשבון. zcpa.co.il