יום שלישי, 27 באוקטובר 2026. העובדים שלך לא מגיעים, הספקים לא עונים, הלקוחות בחופש — ובסוף החודש אתה משלם על היום הזה שכר מלא. ואם דווקא כן פתחת את העסק, ייתכן שאתה חייב לעובד פי שניים. יום הבחירות הוא היום היחיד בשנה שבו החוק מכריח אותך לשלם על יום שלא עבדו בו, בלי שהוא חג ובלי שהוא מופיע בלוח החופשות. בוא נעשה סדר לפני שהוא מגיע.
הבחירות לכנסת ה-26 נקבעו ליום שלישי, ט"ז בחשוון תשפ"ז, 27.10.2026. זה יוצא בדיוק שלושה שבועות אחרי סוף חגי תשרי, כלומר החודש הראשון של הרבעון האחרון נפתח עם עוד יום שבתון — אחרי שכבר ספגת את סוכות ושמחת תורה. עבור עסק קטן עם כמה עובדים, מדובר בעלות של אלפי שקלים ובכמה החלטות שצריך לקבל מראש: לפתוח או לסגור? מי עובד? כמה משלמים? ומה כותבים בתלוש?
במאמר הזה אני עוברת על הכללים כפי שהם קבועים בחוק ובפסיקה, נותנת דוגמאות מספריות, ומסיימת ברשימת פעולות שתעשה בשבוע שלפני הבחירות כדי שלא תגלה בנובמבר שטעית בתלוש.
מה תלמדו במאמר הזה
- מה קובע החוק על יום השבתון — ומאיפה מגיעה החובה לשלם שכר על יום שלא עבדו בו
- תנאי ה-14 יום: מי מהעובדים זכאי לתשלום ומי לא
- כמה משלמים לעובד שכן עובד ביום הבחירות (200% או 100% + יום חופש), ומה קורה עם שעות נוספות
- אילו עסקים רשאים (וחייבים) לפעול ביום הבחירות לפי החלטת ועדת הבחירות המרכזית
- עובדים שעתיים, עובדים במשרה חלקית, עובדים זרים ועובדים חדשים — הטיפול בכל מקרה
- מה זה אומר לעצמאי בלי עובדים, ואיך לתכנן את תזרים אוקטובר
- רשימת פעולות למעסיק לשבוע שלפני 27.10
🗳️ מה החוק אומר: שבתון בתשלום
הבסיס החוקי נמצא בשני מקומות. סעיף 10 לחוק-יסוד: הכנסת קובע שיום הבחירות לכנסת יהיה יום שבתון, אך שירותי תחבורה ושאר שירותים ציבוריים יפעלו כסדרם. סעיף 136 לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969 מוסיף את החלק שמעניין אותך כמעסיק: עובד שעבד אצל מעסיק לפחות 14 ימים רצופים לפני יום הבחירות, המעסיק ישלם לו את השכר שהיה משתלם לו אילולא שבת.
שים לב לניסוח: זה לא יום חופשה ולא יום חג. זה יום שבתון בתשלום שהמדינה מטילה על המעסיק. המשמעות המעשית:
- העובד לא מגיע לעבודה ואתה משלם לו שכר רגיל על אותו יום.
- היום לא נגרע ממכסת ימי החופשה השנתית של העובד. מעסיק שמנכה יום חופש בגין יום הבחירות עובר על החוק.
- העובד לא צריך להוכיח שהצביע. הזכות לשבתון אינה תלויה בהצבעה בפועל, בגיל, באזרחות או ברישום בפנקס הבוחרים.
- בניגוד ליום חג, אין תנאי של "ערב החג ואחרי החג" — ההיעדרות ביום שלפני או אחרי הבחירות לא מבטלת את הזכות.
בשנים האחרונות, כשאזרחי ישראל הלכו לקלפי כמה פעמים בתוך תקופה קצרה, מעסיקים רבים למדו את הכללים בדרך הקשה — עם תביעות בבית הדין האזורי לעבודה על ניכוי שכר או ניכוי ימי חופשה. ההוצאה על יום השבתון היא הוצאה מוכרת רגילה לצורכי מס, כמו כל שכר עבודה, ואין סיבה להסתבך בגללה.
📅 תנאי ה-14 יום: מי זכאי ומי לא
הסעיף דורש שהעובד "עבד אצל מעסיק 14 ימים רצופים לפחות" לפני הבחירות. כאן נכנסת שאלת פרשנות שכדאי שתכיר, כי היא נוגעת לכל מי שגייסת באוקטובר:
הפרשנות המילולית — העובד עבד בפועל 14 ימים ברצף. הבעיה: כמעט אף עובד לא עובד 14 ימים רצופים בלי יום מנוחה שבועי, אז הפרשנות הזאת מרוקנת את הסעיף מתוכן.
הפרשנות המקובלת — ותק של 14 ימים לפחות במקום העבודה, בלי קשר לימי המנוחה בתוך התקופה. זו הפרשנות שרוב היועצים המשפטיים, לשכות השכר והרשויות נוהגים לפיה, והיא עולה בקנה אחד עם הוראות דומות בחוקי העבודה האחרים. עדיין אין פסיקה מחייבת של בית הדין הארצי לעבודה שהכריעה בשאלה.
בשורה התחתונה למעסיק: אם העובד התחיל לעבוד אצלך עד 13.10.2026 (כולל), התייחס אליו כזכאי לשכר על יום הבחירות. עובד שהתחיל ב-14.10 או אחרי — לא זכאי לתשלום על היום, אבל הוא עדיין לא צריך להגיע לעבודה אם העסק סגור (הוא פשוט לא מקבל שכר על היום).
מקרים מיוחדים
עובד במשרה חלקית — עובד שעובד רק בימים קבועים בשבוע זכאי לתשלום רק אם יום שלישי הוא אחד מימי העבודה שלו. עובדת שמגיעה בימי ראשון, רביעי וחמישי לא זכאית לשכר על 27.10, כי ממילא לא הייתה עובדת באותו יום.
עובד שעתי או יומי — זכאי לשכר על השעות שהיה עובד באותו יום לפי סידור העבודה. אם אין סידור קבוע, מחשבים ממוצע יומי: מספר השעות שעבד בתקופה האחרונה חלקי מספר ימי העבודה, כפול התעריף השעתי הנוכחי. נהוג להשתמש בממוצע של שלושת החודשים האחרונים, או בשלושת החודשים הטובים ביותר מתוך 12 החודשים האחרונים — בחר שיטה אחת והחל אותה על כל העובדים באותו אופן.
עובדים זרים — סעיף 136א לחוק הבחירות לכנסת מחריג עובדים שאינם אזרחי ישראל המועסקים בענפי הסיעוד הביתי, המלונאות, המסעדנות, הבנייה, החקלאות והתעשייה. עובד כזה שנעדר ביום הבחירות אינו זכאי לשכר בגין השבתון (אלא אם הוא זכאי לשכר על היום מסיבה אחרת — מחלה, חופשה וכדומה). עובד זר שכן עובד באותו יום מקבל שכר רגיל.
עובד בחופשת מחלה או חופשה שנתית — עובד שנמצא ממילא בהיעדרות בתשלום מקבל את התשלום לפי הסטטוס שבו הוא נמצא (דמי מחלה או דמי חופשה), ויום הבחירות אינו נוסף על כך.
💰 העובד שכן עובד: 200% או יום חופש
כאן החוק שותק, והכללים נקבעו בפסיקת בתי הדין לעבודה, בהסכמים קיבוציים (ובראשם ההסכם בשירות המדינה) ובנוהג שהתגבש בין ההסתדרות למעסיקים. הכלל המקובל: עובד שעבד ביום הבחירות — בין אם במפעל שהוגדר כחיוני ובין אם בעסק רגיל שביקש ממנו לעבוד והוא הסכים — זכאי לאחת משתי החלופות:
- שכר בשיעור 200% מהשכר הרגיל עבור שעות העבודה באותו יום, או
- שכר רגיל (100%) ועוד יום חופש חלופי בתשלום, במועד אחר.
ההיגיון פשוט: העובד היה זכאי ליום שבתון בתשלום (100%). אם הוא ויתר עליו ועבד, מגיע לו גם השכר על העבודה (עוד 100%). בית הדין לעבודה קבע בעבר שעובד שנדרש לעבוד ביום הבחירות זכאי לתשלום כפול — הן על יום השבתון והן על העבודה שביצע.
מי בוחר בין שתי החלופות? בהיעדר הסכם או נוהג במקום העבודה, מקובל שהבחירה היא של המעסיק, אך מומלץ לסכם זאת עם העובד מראש ובכתב. הודעה של שבוע לפני, ובה שם העובד, שעות העבודה הצפויות ואופן התגמול, חוסכת ויכוחים אחר כך.
דוגמה מספרית
עובד בשכר שעתי של 45 ש"ח, עובד בדרך כלל 8 שעות ביום:
| תרחיש | חישוב | עלות למעסיק (ברוטו) |
|---|---|---|
| העובד לא מגיע (שבתון) | 8 × 45 | 360 ש"ח |
| העובד עובד 8 שעות, 200% | 8 × 45 × 2 | 720 ש"ח |
| העובד עובד 8 שעות, 100% + יום חופש | 8 × 45 + יום חופש חלופי | 360 ש"ח עכשיו + 360 ש"ח ביום אחר |
כלומר, פתיחת העסק ביום הבחירות עולה לך פי שניים על כל עובד, ועל זה מתווספות עלויות המעסיק הרגילות — ביטוח לאומי, פנסיה ופיצויים — שמחושבות על השכר המוגדל. עובד שהרוויח באותו יום 720 ש"ח ברוטו עולה לך בפועל קרוב ל-900 ש"ח כולל הפרשות.
שעות נוספות ביום הבחירות
אם העובד עבד יותר מ-8 שעות (או יותר מ-8.6 שעות במקום עבודה שנוהג שבוע של 5 ימים), נכנסות שעות נוספות — ויש כאן שתי פרשנויות מקובלות:
פרשנות א' — הבסיס לחישוב הוא 200%, ולכן שעתיים ראשונות משולמות ב-250% וכל שעה נוספת ב-300%.
פרשנות ב' — הבסיס לשעות הנוספות הוא השכר הרגיל (125% ו-150%), ובנפרד מוסיפים את ה-100% על יום השבתון. התוצאה: 225% על השעתיים הראשונות ו-250% על השעות שאחריהן.
באותו עובד עם 45 ש"ח לשעה שעבד 10 שעות:
- לפי פרשנות א': 8 × 90 + 2 × 112.5 = 945 ש"ח
- לפי פרשנות ב': (8 × 45 + 2 × 56.25) + 360 = 832.5 ש"ח
ההפרש הוא 112.5 ש"ח ליום לעובד אחד. אם יש לך הסכם קיבוצי או צו הרחבה שחל על הענף שלך, הוא קובע. אם אין, הפרשנות המחמירה (א') בטוחה יותר מבחינה משפטית. חישוב שעות נוספות הוא ממילא אחד המקומות שבהם הכי הרבה מעסיקים טועים, ויום הבחירות רק מוסיף שכבה.
🏭 אילו עסקים רשאים לפעול ביום הבחירות
חוק-היסוד קובע ששירותי תחבורה ושירותים ציבוריים ימשיכו לפעול. את הרשימה המפורטת קובע יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לפני כל מערכת בחירות, בהודעה שמתפרסמת בדרך כלל כמה שבועות לפני המועד. בבחירות הקודמות הרשימה כללה, בין היתר:
- שירותי תחבורה ציבורית, חניונים ותחנות דלק
- מסעדות, בתי קפה ובתי מלון
- מפעלים שתהליך הייצור בהם רציף, וחקלאות
- שירותי תקשורת, מים וחשמל
- חנויות מזון — בשעות 06:00 עד 14:00, ולא יותר מ-8 שעות
- מאפיות ומחלבות, והובלת לחם, ירקות וחלב עד השעה 11:00
- בתי חולים ושירותי בריאות במתכונת שבת וחג
- שירותי ביטחון, הצלה וכבאות
- תיאטראות, בתי קולנוע ומקומות בידור
- עיתונות, רדיו וטלוויזיה
- בתי משפט לדיונים דחופים בלבד
מה שחשוב להבין: עסק שאינו ברשימה רשאי לפתוח — החוק לא אוסר על חנות בגדים או משרד עורכי דין לעבוד ביום הבחירות. ההבדל הוא במעמד העובד. במפעל חיוני העובד נדרש לעבוד ומקבל את התגמול המוגדל; בעסק רגיל אתה לא יכול לחייב עובד להגיע — הוא זכאי לשבתון — ואם הוא מסכים לעבוד, מגיע לו אותו תגמול מוגדל. בפועל, מבחינת העלות שלך, אין הבדל.
בכל מקרה, אם אתה פותח את העסק, חובתך לאפשר לעובדים להצביע. הקלפיות ביישובים גדולים פתוחות בין 07:00 ל-22:00 (ביישובים קטנים בין 08:00 ל-20:00), כך שכמעט תמיד אפשר לתכנן משמרת שמשאירה זמן להצבעה. עובד שנרשם להצביע ביישוב מרוחק ממקום העבודה — תן לו את הזמן, זה גם החוק וגם השכל הישר.
🧾 איך זה נראה בתלוש ובהנהלת החשבונות
עבור עובד שלא עבד: היום מופיע כיום עבודה רגיל בתלוש אוקטובר. אין צורך ברכיב נפרד, אבל בתוכנות השכר יש בדרך כלל קוד "שבתון" או "יום בחירות" — השתמש בו כדי שהתיעוד יהיה ברור אם תגיע ביקורת של משרד העבודה. אל תרשום את היום כחופשה.
עבור עובד שעבד: הוסף רכיב נפרד "עבודה ביום בחירות — 100% תוספת" (או את השעות ב-200%), כך שבתלוש רואים בבירור את הבסיס ואת התוספת. אם בחרתם ביום חופש חלופי, רשום את היום במעקב החופשות כזכות נוספת — לא כניצול — ותעד בכתב מתי הוא ינוצל.
מבחינת המס, הכול הוצאת שכר רגילה: ניכוי מס במקור, ביטוח לאומי ופנסיה מחושבים על הסכום ששולם בפועל, כולל התוספת. ההוצאה מוכרת במלואה. ואם אתה מדווח ומשלם את ניכויי אוקטובר, המועד הוא כרגיל, לפי לוח מועדי הדיווח שפרסמה רשות המסים לשנת 2026 — הבחירות לא משנות את לוח הדיווח. אם חשוב לך לוודא שאתה עומד בכל חובות המעסיק השוטפות, ריכזתי אותן במאמר על חובות המעסיק בעסק קטן.
👤 ומה עם העצמאי?
אם אתה עצמאי בלי עובדים, החוק לא נותן לך כלום ולא לוקח ממך כלום. אין "פיצוי יום בחירות" לעצמאים, לא מהמדינה ולא מביטוח לאומי. יום הבחירות הוא פשוט יום שבו:
- רוב הלקוחות העסקיים שלך סגורים — אל תצפה לתשלומים, אישורים או חתימות באותו יום.
- הבנקים סגורים, ולכן העברות שמתוזמנות ל-27.10 יבוצעו ביום שאחרי. אם יש לך הוראת קבע או תשלום לספק שיוצא ביום הזה, ודא שיש כיסוי גם ב-28.10.
- הדואר, משרדי הממשלה ורשות המסים לא עובדים.
- אם אתה נותן שירות לקהל (מספרה, קליניקה, קונדיטוריה) — ייתכן דווקא שזה יום חזק, כי אנשים בחופש. בבחירות הקודמות עסקי פנאי, מסעדות ואטרקציות דיווחו על ביקוש גבוה.
הנקודה החשובה לעצמאי היא התזרים של אוקטובר. החודש הזה כולל את סוכות (26.9–3.10), את ההוצאות של סוף הרבעון ועכשיו גם יום שבתון נוסף. ימי עבודה מלאים באוקטובר 2026 יהיו מעטים במיוחד, והמשמעות היא פחות חשבוניות שתוציא ופחות תקבולים שיגיעו — בעוד ההוצאות הקבועות (שכירות, ביטוחים, מקדמות מס, ביטוח לאומי) לא זזות. מי שלא תכנן, מגלה את זה בנובמבר. את התכנון עצמו כדאי לעשות לפי המדריך על תזרים מזומנים בעסק, ועל ההתמודדות עם חודש חגים ארוך כתבתי במאמר על חגי תשרי 2026 — שכר ותזרים.
✅ רשימת פעולות למעסיק — השבוע שלפני 27.10
- החלט אם העסק פתוח או סגור ביום הבחירות, והודע לעובדים בכתב לפחות שבוע מראש. אם העסק נמצא בענף חיוני, ציין זאת.
- ערוך רשימת עובדים לפי ותק. מי התחיל לפני 13.10.2026 זכאי לתשלום על היום. מי התחיל אחרי — לא.
- סמן את העובדים במשרה חלקית ובדוק אם יום שלישי הוא יום עבודה שלהם.
- לעובדים שיעבדו — סכם מראש ובכתב: שעות, ואיזה מסלול תגמול (200% או 100% + יום חופש). אם צפויות שעות נוספות, החלט על שיטת החישוב.
- ודא שהמשמרות מאפשרות הצבעה — הקלפיות פתוחות 07:00–22:00 ביישובים הגדולים.
- הגדר בתוכנת השכר קוד יום בחירות, ובדוק שהיום לא נגרע אוטומטית מיתרת החופשה.
- עדכן את מנהל החשבונות או לשכת השכר על מי עבד ומי לא, לפני סגירת תלושי אוקטובר.
- תזרים: ודא כיסוי לתשלומים שיוצאים ב-27.10 וב-28.10, ותזמן גבייה מלקוחות לפני ואחרי.
- תלוש נובמבר: בדוק שהעובדים שבחרו ביום חופש חלופי קיבלו אותו כזכות, וקבע איתם מתי הוא ינוצל.
הטעויות הנפוצות שאני רואה אצל מעסיקים
ניכוי יום חופש. זו הטעות הכי נפוצה וגם הכי יקרה, כי היא מתגלה בדרך כלל בסיום העסקה, כשמחשבים פדיון חופשה, והעובד (או עורך הדין שלו) מוצא את יום הבחירות שנרשם כחופשה. תיקון של תלוש מלפני שנה וחצי הוא כאב ראש שלא שווה את החיסכון.
"לא הצבעת — לא מגיע לך." הזכות לשבתון בתשלום לא מותנית בהצבעה. עובד בן 17, תושב קבע בלי זכות בחירה, או סתם מישהו שהחליט לא ללכת לקלפי — כולם זכאים.
עובד חדש שקיבל שכר על היום למרות שלא היה זכאי. זו טעות לטובת העובד, אבל היא מעידה על כך שאף אחד לא בדק את הוותק, ובדרך כלל מגיעה יחד עם טעויות אחרות באותו תלוש.
תשלום 200% בלי תיעוד. אם שילמת 200% אבל דוח הנוכחות מראה שהעובד לא היה בעבודה (כי לא הקפדתם על החתמת כרטיס ביום מיוחד), בביקורת של רשות המסים זה נראה כמו שכר פיקטיבי. תעד את השעות בפועל.
עצמאי שמוציא חשבונית ב-27.10 ומתפלא שהתשלום מתעכב. הלקוח סגור, מחלקת הכספים שלו סגורה, וההעברה תצא לכל המוקדם יום אחרי. תכנן את מועדי החיוב בהתאם, ואם יש לך תנאי תשלום שוטף+30, יום השבתון לא מקצר אותם ולא מאריך אותם.
שאלות נפוצות
האם אני חייב לסגור את העסק ביום הבחירות?
לא. החוק קובע שיום הבחירות הוא יום שבתון לעובדים, אבל לא אוסר על עסק לפעול. אתה רשאי לפתוח, ובלבד שלא תכריח עובד שאינו במפעל חיוני להגיע, ושתשלם לכל מי שכן עובד שכר בשיעור 200% או שכר רגיל ועוד יום חופש חלופי.
עובד שהתחיל אצלי ב-20 באוקטובר — האם לשלם לו על יום הבחירות?
לא. סעיף 136 לחוק הבחירות לכנסת דורש 14 ימים רצופים לפחות אצל המעסיק לפני יום הבחירות. עובד שהתחיל ב-20.10.2026 צבר רק שבוע, ולכן אינו זכאי לשכר על 27.10. הוא כן רשאי לא להגיע לעבודה אם העסק סגור, פשוט בלי תשלום על היום.
האם יום הבחירות נחשב יום חופשה מהמכסה השנתית של העובד?
לא, ואסור לנכות אותו מהמכסה. יום הבחירות הוא יום שבתון בתשלום מכוח חוק, נפרד לגמרי מחופשה שנתית לפי חוק חופשה שנתית. מעסיק שמנכה יום חופש בגין יום הבחירות חשוף לתביעה.
כמה אני משלם לעובד שעבד 8 שעות ביום הבחירות ומרוויח 50 ש"ח לשעה?
או 800 ש"ח (8 שעות × 50 ש"ח × 200%), או 400 ש"ח ועוד יום חופש חלופי בתשלום. אם היו שעות נוספות, לפי הפרשנות המחמירה השעתיים הראשונות ב-250% (125 ש"ח לשעה) והשעות שאחריהן ב-300% (150 ש"ח לשעה).
עובדת שלי עובדת רק בימים ראשון, רביעי וחמישי. האם מגיע לה תשלום על יום שלישי?
לא. עובד במשרה חלקית זכאי לשכר על יום הבחירות רק אם היה עובד באותו יום לפי סידור העבודה שלו. מאחר שיום שלישי אינו יום עבודה שלה, היא לא מפסידה שכר ולכן אין מה לפצות.
אני עצמאי בלי עובדים. האם מגיע לי פיצוי כלשהו על יום השבתון?
לא. אין פיצוי לעצמאים על יום הבחירות, לא מהמדינה ולא מביטוח לאומי. ההשפעה עליך היא תזרימית בלבד — לקוחות, בנקים ומשרדי ממשלה סגורים — ולכן כדאי לתזמן חיובים ותשלומים בהתאם ולוודא כיסוי להוראות קבע שיוצאות ב-27.10 וב-28.10.
יש לך עובדים ואתה לא בטוח איך יום הבחירות נכנס לתלוש אוקטובר? שלח לי את רשימת העובדים עם תאריכי התחלה ונסדר את זה לפני שהתלושים נסגרים.
יוליה זורובסקי, רואת חשבון. zcpa.co.il
